Erwin Rommel

“המיתוס של 'שועל המדבר' עדיין ממשיך לפרוח ברחבי העולם. אבל – כפי שמזכיר לנו גם מחבר הספר המרתק הזה – לו כבש רומל את ארץ ישראל, היה אדולף אייכמן בא בעקבותיו.”

“הוא היה נועז להפליא אבל גם מתוחכם. סממן חוזר בקרבותיו הוא השימוש שעשה בטנקים שלו כפיתיון, שנועד למשוך את הטנקים הבריטים למלכודות שהיו מוקפות בנשק אנטי־טנקי – תוך שילוב מיומן של המגננה עם המתקפה. 'טקטיקות רומל' אלה אומצו במידה הולכת וגוברת בכל הצבאות, ככל שנמשכה המלחמה.”

“בתחום הטקטי הוכיח רומל לעתים קרובות גאונות של ממש בתחבולותיו ובתכסיסי ההטעיה שלו. בהתקפתו הראשונה באפריקה דירבן את הטנקים שלו בעוצמה כזו עד שרבים מהם טעו במדבר, אך כאשר הגיעו לעמדה הבריטית העיקרית היסווה בפיקחות את מספרם המצומצם של הטנקים הנוכחים בכך שהשתמש במשאיות כדי להעלות ענן אבק עצום וליצור את הרושם שטנקים נאספים מכל הכיוונים. תכסיס זה גרם להתמוטטות המערך שמולו.”

“אחרי אל עלמין, התעוררה נטיה לדבר על 'אגדת רומל', ולהעלות את ההשערה שהמוניטין שיצאו לו היו מופרזים ללא הצדקה. זלזול שכזה הוא תופעה נפוצה המתלווה בדרך כלל לשינוי לרעה במזל. אולם מלכתחילה הייתה לכך סיבה עמוקה יותר. רומל הפך לגיבור חיילי הארמייה השמינית לפני הופעתו של מונטגומרי בזירה – מידת הכבוד שרחשו לו ניכרה בכך שטבעו את המונח 'רומל' כמילה נרדפת לביצוע טוב מכל סוג שהוא.”

“הסממן הבולט בהצלחותיו של רומל הוא העובדה שהושגו בנחיתות של כוחות, וללא שליטה אווירית כלשהי.”

“המלחמה מטילה תביעות כבדות מאוד על כוחו של החייל ועל עצביו, ומשום כך דרוש הרבה מאנשיך באימונים בזמן שלום.”

“פנים אל פנים עם האויב, חש מפקד חולית־סיור באחריותו הכבדה. מחיר כל שגיאה הוא נפגעים, ואולי אף חיי אנשיו, משום כך יש לעשות כל צעד בכיוון האויב בזהירות רבה ובתכנון מדוקדק.”

“יש להבחין בין העזה טקטית ואופרטיבית לבין משחק־הפקר. מבצע נועז הוא זה אשר יש בו סיכוי להצלחה, ויחד עם זאת הוא משאיר בידי המפקד, גם במקרה של כשלון, כוח המספיק לטיפול בכל מצב שיתהווה. משחק מופקר, לעומת זאת, הוא מבצע אשר לא יוליכך אלא אל אחד מהשניים: אל הניצחון, או אל השמדת כוחותיך אתה.”

“בשעת התקפת־לילה קל מאוד לירות באנשים. במקרה הגדוד השני לא היינו רחוקים מכך אלא כחוט השערה.”

“בקרב פנים־אל־פנים המנצח הוא זה שבמחסניתו מצוי כדור אחד יותר.”

“המיתוס של 'שועל המדבר' עדיין ממשיך לפרוח ברחבי העולם. אבל – כפי שמזכיר לנו גם מחבר הספר המרתק הזה – לו כבש רומל את ארץ ישראל, היה אדולף אייכמן בא בעקבותיו.”

“הוא היה נועז להפליא אבל גם מתוחכם. סממן חוזר בקרבותיו הוא השימוש שעשה בטנקים שלו כפיתיון, שנועד למשוך את הטנקים הבריטים למלכודות שהיו מוקפות בנשק אנטי־טנקי – תוך שילוב מיומן של המגננה עם המתקפה. 'טקטיקות רומל' אלה אומצו במידה הולכת וגוברת בכל הצבאות, ככל שנמשכה המלחמה.”

“בתחום הטקטי הוכיח רומל לעתים קרובות גאונות של ממש בתחבולותיו ובתכסיסי ההטעיה שלו. בהתקפתו הראשונה באפריקה דירבן את הטנקים שלו בעוצמה כזו עד שרבים מהם טעו במדבר, אך כאשר הגיעו לעמדה הבריטית העיקרית היסווה בפיקחות את מספרם המצומצם של הטנקים הנוכחים בכך שהשתמש במשאיות כדי להעלות ענן אבק עצום וליצור את הרושם שטנקים נאספים מכל הכיוונים. תכסיס זה גרם להתמוטטות המערך שמולו.”

“אחרי אל עלמין, התעוררה נטיה לדבר על 'אגדת רומל', ולהעלות את ההשערה שהמוניטין שיצאו לו היו מופרזים ללא הצדקה. זלזול שכזה הוא תופעה נפוצה המתלווה בדרך כלל לשינוי לרעה במזל. אולם מלכתחילה הייתה לכך סיבה עמוקה יותר. רומל הפך לגיבור חיילי הארמייה השמינית לפני הופעתו של מונטגומרי בזירה – מידת הכבוד שרחשו לו ניכרה בכך שטבעו את המונח 'רומל' כמילה נרדפת לביצוע טוב מכל סוג שהוא.”

“הסממן הבולט בהצלחותיו של רומל הוא העובדה שהושגו בנחיתות של כוחות, וללא שליטה אווירית כלשהי.”

“המלחמה מטילה תביעות כבדות מאוד על כוחו של החייל ועל עצביו, ומשום כך דרוש הרבה מאנשיך באימונים בזמן שלום.”

“פנים אל פנים עם האויב, חש מפקד חולית־סיור באחריותו הכבדה. מחיר כל שגיאה הוא נפגעים, ואולי אף חיי אנשיו, משום כך יש לעשות כל צעד בכיוון האויב בזהירות רבה ובתכנון מדוקדק.”

“יש להבחין בין העזה טקטית ואופרטיבית לבין משחק־הפקר. מבצע נועז הוא זה אשר יש בו סיכוי להצלחה, ויחד עם זאת הוא משאיר בידי המפקד, גם במקרה של כשלון, כוח המספיק לטיפול בכל מצב שיתהווה. משחק מופקר, לעומת זאת, הוא מבצע אשר לא יוליכך אלא אל אחד מהשניים: אל הניצחון, או אל השמדת כוחותיך אתה.”

“בשעת התקפת־לילה קל מאוד לירות באנשים. במקרה הגדוד השני לא היינו רחוקים מכך אלא כחוט השערה.”

“בקרב פנים־אל־פנים המנצח הוא זה שבמחסניתו מצוי כדור אחד יותר.”