Ernst Cassirer

“האדם, כתב קסירר, הוא 'חיה סימבולית' המכונן את עולמו באמצעות מבנים סמליים. לאור הפילוסופיה של קאנט הקובעת שהאדם תופס את העולם באמצעות קטגוריות, חשב קסירר שאלה מערכות סימבוליות של לשון (שפה), מדע, או אמנות.”

“בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה והשנייה, חווינו משבר חריף בחיים הפוליטיים והחברתיים שלנו וניצבנו מול בעיות תיאורטיות חדשות. עמדנו בפני שינוי קיצוני בדפוס של המחשבה המדינית: הופעתו של כוח חדש – הכוח של חשיבה מיתית.”

“הסימן הוא חלק מעולם היש הטבעי, בעוד שהסמל הוא חלק מעולם המשמעות האנושי. הסימנים הם פועלים (Operators), הסמלים לעומתם – מציינים (Designators). סימנים, גם כשמבינים אותם ומשתמשים בהם כשלעצמם, יש להם על אף הכול קיום פיזי או עצמותי. בעוד שהסמלים יש להם ערך פונקציונלי בלבד." ~ "מסה על האדם”

“אפילו בספירת המעשה אין האדם חי בעולם של עובדות מוצקות או בהתאם לצרכיו או תשוקותיו המיידיים. הוא חי בתוך ריגושיו הדמיוניים, בתקוות ובחששות, באשליות ובאכזבות, בדמיונות ובחלומות." ~ "מסה על האדם”

“האדם נוטה תמיד לחשוב את החוג המצומצם בו הוא חי כמרכז העולם... אולם עליו להסתלק מהתיימרות הבל זו, מדרך המחשבה הקרתנית והקטנונית.”

“ידיעת עצמו היא התכלית העליונה של החקירה הפילוסופית.”

“עושר בעובדות אינו בהכרח עושר במחשבות.”

“האדם, כתב קסירר, הוא 'חיה סימבולית' המכונן את עולמו באמצעות מבנים סמליים. לאור הפילוסופיה של קאנט הקובעת שהאדם תופס את העולם באמצעות קטגוריות, חשב קסירר שאלה מערכות סימבוליות של לשון (שפה), מדע, או אמנות.”

“בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה והשנייה, חווינו משבר חריף בחיים הפוליטיים והחברתיים שלנו וניצבנו מול בעיות תיאורטיות חדשות. עמדנו בפני שינוי קיצוני בדפוס של המחשבה המדינית: הופעתו של כוח חדש – הכוח של חשיבה מיתית.”

“הסימן הוא חלק מעולם היש הטבעי, בעוד שהסמל הוא חלק מעולם המשמעות האנושי. הסימנים הם פועלים (Operators), הסמלים לעומתם – מציינים (Designators). סימנים, גם כשמבינים אותם ומשתמשים בהם כשלעצמם, יש להם על אף הכול קיום פיזי או עצמותי. בעוד שהסמלים יש להם ערך פונקציונלי בלבד." ~ "מסה על האדם”

“אפילו בספירת המעשה אין האדם חי בעולם של עובדות מוצקות או בהתאם לצרכיו או תשוקותיו המיידיים. הוא חי בתוך ריגושיו הדמיוניים, בתקוות ובחששות, באשליות ובאכזבות, בדמיונות ובחלומות." ~ "מסה על האדם”

“האדם נוטה תמיד לחשוב את החוג המצומצם בו הוא חי כמרכז העולם... אולם עליו להסתלק מהתיימרות הבל זו, מדרך המחשבה הקרתנית והקטנונית.”

“ידיעת עצמו היא התכלית העליונה של החקירה הפילוסופית.”

“עושר בעובדות אינו בהכרח עושר במחשבות.”