דונה טרט

“משום שמיסיסיפי מפורסמת מאוד בסופרים שלה: פוקנר, טרומן קפוטה, טנסי ויליאמס. הבדיחה על מיסיסיפי היא שיותר אנשים שם יודעים לכתוב מאשר לקרוא.”

“חשוב להראות באמנות את המנגנון של הרוע.”

“הם רוצים הכול מפורט ככל האפשר, כי אפילו לדברים הקטנים ביותר יש משמעות. [אבל] בכל פעם שאתה רואה זבובים או חרקים בטבע דומם – עלה כותרת נבול, כתם שחור על תפוח – הצייר שולח לך מסר סודי. הוא אומר לך שדברים חיים לא שורדים – הכול זמני. מוות בתוך החיים.”

“הציור גרם לי להרגיש פחות בן־תמותה, פחות רגיל. הוא היווה תמיכה והצדקה. הוא היה מחיה ותמצית. הוא היה אבן הראשה שהחזיקה את הקתדרלה כולה.”

“איך נקלעתי לחיים החדשים המוזרים האלה, שבהם זרים שיכורים צועקים סביבי בלילה וכל הבגדים שלי מלוכלכים ואף אחד לא אוהב אותי?”

“כשאיבדתי אותה איבדתי גם כל ציון דרך שהיה עשוי להוביל אותי אל מקום מאושר יותר, אל חיים מיושבים או נעימים יותר.”

“היא החלה למצוץ את מקל הספגטי היבש. הטעם הקמחי היה מוכר, כשל בצק, והוליד פרץ בלתי צפוי של תמונות מגן הילדים.”