David Hume

“הטבע עצמו מרפא אותי מהמרה השחורה הפילוסופית ומן הטרוף הפילוסופי...אני אוכל פת צהריים, אני משחק בטריק-טרק, אני משוחח ומבלה את זמני עם ידידי. וכשלאחר כמה שעות של נחת רוח רוצה אני לחזור אל עיונים אלה, נראים הם בעיני קרים, מעושים ומגוחכים כל כך, שלא יערבני ליבי לשקוע בהם שוב.”

“האדם הוא כה אפסי עד כי הגדולה שביצירותיו איננה יכולה להשתוות, ביופייה או בערכה, ליצירתו הקטנה ביותר של הטבע.”

“האדמה הפורייה ביותר שאיננה מעובדת מגדלת עשבים שוטים, ובמקום יין וזיתים להנאתו של האדם היא מייצרת שפע של רעל.”

“אם הטבע העניק לנו את מתנותיו בחסכנות, יש לנו צורך גדול יותר לספק את החסר.”

“הנטייה לתקווה ולשמחה מהווה עושר אמיתי.”

“כל דבר שבעולם נרכש באמצעות עבודה.”

“מאושר הוא מי שהנסיבות מתאימות לו, אך מאושר יותר הוא מי שמתאים את עצמו לנסיבות.”

“האמת נובעת מוויכוחים בין ידידים.”

“הדיבור, המילים והלשון, נקבעים באמצעות מוסכמות חברתיות.”

“כל ידע הופך לסברה.”

“ההרגל הוא מורה הדרך הגדול של החיים האנושיים.”

“אבסורד הוא להאמין כי לאלוהות יש תשוקות אנושיות, ולאחת השפלות שבהן: הצורך המתמיד בדברי שבח.”

“צריך לשכוח את השיגעונות של היום כדי לפנות מקום לאלה של מחרתיים.”

“יופיים של הדברים קיים במחשבתו של מי שמהרהר בהם.”