David Grossman

“רק במילים, בדיבור, בסיפור, יש מזור והצלה: לא במובן הפסיכולוגי־תרפויטי אלא במובן האמנותי שלהן כשהן הופכות לספר. הן בוראות עולם, וגיבוריו של גרוסמן תמיד ידעו זאת ביחסם המאגי־אירוטי אל המילים ואל השפה שמאפשרת להם להתקיים בעולם משלהם.”

“אני לא מנהיג פוליטי, ופוליטיקה בעיניי קשורה במועקה ובנטל, ממש. אבל אישית, אני לא מפחד. כשיש לי מה להגיד – ולא תמיד יש לי – אני אומר, ואני מקווה שגם שומעים.”

“זה כבר טבע שני שלי: כל אדם שאני רואה, אני חייב לחלץ מהפנים שלו את הילד שהוא היה. ובשנים האחרונות, כשאני הולך ומקשיש, אני גם בודק איך הוא ייראה כאדם זקן.”

“הספרות שאני אוהב לקרוא, ואני מקווה שלפעמים גם זאת שאני כותב, היא הספרות שמתרחשת בשני המקומות האלה – בבלתי נמנעות של הכתיבה, ובמגע הזה שלנו עם המוות.”

“למזלי, הכתיבה מאפשרת לי אפילו בזמנים הכי קשים שיש – להמשיך ולהיות. לפעול נגד כוח הכובד של דבר שבאופן אחר היה ודאי גובר עליי.”

“גדלתי בבית שבו אתה לא באמת יכול לחשוב על עצמך שאתה יותר טוב ממישהו אחר. דע את מקומך. תתייחס לעצמך בטיפה אירוניה.”

“הייתי ילד מאוד יצירתי. כל הזמן מנסה לראות דברים קצת אחרת, לעשות הכלאות של מציאות ושל דמיונות.”

“איראן, כידוע, איננה רק מדינה פונדמנטליסטית קיצונית. יש בה שכבות אוכלוסייה רחבות שהן חילוניות, משכילות ונאורות. יש בה מעמד ביניים רחב מאוד, ובתוכו רבים שחירפו את נפשם והפגינו באומץ נגד המשטר הדתי הרודני, השנוא עליהם.”

“העולם המוסלמי מונה מיליארד בני אדם...צריכים להיות זהירים לגבי מיליארד בני אדם, כפי שלא היינו רוצים שמישהו יעשה הכללה לגבי 13 מיליון יהודים.”

“האיחוד האירופי אימץ את ההחלטה לסמן את המוצרים וזה, אומר שהוא אימץ את רעיון שתי המדינות ושהוא מכיר בריבונות ישראלית בתוך תחומי הקו הירוק. יש להם את הזכות המלאה להציג לקהל האירופי את המוצרים שיוצרו בהתנחלויות כמוצרים שהגיעו מאזור שנוי במחלוקת. את זה ישראל הביאה על עצמה בדרך זו או אחרת.”

“התכנים העיקריים שהנהגת ישראל כיום ממלאת בהם את קליפת שלטונה הם בעיקר תכנים של חרדות מחד, והפחדות מאידך.”

“הסכנה בהשקפה שרגב מייצגת היא בצמצום המגע שלנו עם המציאות שלנו ועם מצבנו המסובך. הסכנה היא שאם תהליך כזה יימשך, ואם הבידוד שלנו בעולם יגבר, ישראל תהפוך ללא יותר מכת מיליטנטית, פונדמנטליסטית, המסוגרת בשולי ההיסטוריה.”

“כבר אי אפשר להתעלם מהזרם שהולך ומתעצם מול עינינו, שהולך וחותר תחתינו, בדמות מדינה דו־לאומית, או מדינת אפרטהייד, או מדינת כל חייליה, כל רבניה, כל קיצוניה, כל גזעניה.”

“המנטליות של ההתנחלויות כבשה את המדינה.”

“אין לי יכולת להיות במרחק מהישראליות עד כדי כך שאני אוקיע אותה. אני שייך לפה, זה המקום שלי, ואני מרגיש את זה בכל הווייתי. גם כשהדברים פה מוציאים אותי מדעתי. אני עשוי מהחומרים של המקום הזה לטוב ולרע. אני מכיר את החרדות ואת המכאובים שכרוכים בלהיות ישראלי.”

“הנרגזות והנרגנות והתוקפנות שלנו – זה לא דבר שקיבלנו בגנים. ואחת הסיבות המרכזיות שבגללן כדאי לנו להיחלץ ממצב המלחמה ולשנות את מציאות החיים שלנו, זה גם הדברים האלה: האופן הכי יומיומי שבו אנחנו מתייחסים אחד לשני.”

“הפחד הוא מה שמאפיין כיום יותר מכול את החברה בישראל – הפחד לילדים שלנו שבצבא, אבל גם הפחד ללכת ברחוב.”

“מה שאני מנסה לעשות בכתיבה זה לתעד את החיים בישראל, שהם מעניינים ולפעמים גם בלתי נסבלים.”

“אני חושב שיש לי עדיין סקרנות וערנות כזאת לחיים: להבין שכמעט כל אדם הוא הצעה, או הזדמנות, ללמוד.”

“לפעמים צריך להכיל גם את מה שכואב לנו. עיקרון חופש הבעת הדעה המוחלט הוא יסוד כל כך חזק בחייה של חברה.”