David Ben-Gurion

“הערבים יצרו את הפסיכולוגיה הנחוצה בתוכנו, הרוח הגורמת לאנשים להניח את ההבדלים ביניהם לטובת אינטרס משותף. הם גרמו לנו לבנות את צבאנו ולדרוש שירות צבאי מכל אדם צעיר, והצבא הוא כוח נפלא בשביל חינוך, משמעת וסינתיזה. היהודים מתימן, היהודים המרוקאים, העיראקים, הכורדים, כל האנשים הצעירים האלה, חלקם אולי כמעט פראים, באים אל הצבא ולומדים עברית, הם לומדים את ההיסטוריה שלנו, ואיך נוצרה המדינה, ובשביל מה היא קיימת בעצם, והם יוצאים ישראלים!”

“עכשיו מסר לי חבר שבטבריה היו אלף קולות חרות. אנשים אלה עובדים כולם במשקי עמק הירדן. משקי עמק הירדן הם בעינינו, פינת חמד של הארץ מכל הבחינות, גם מבחינה משקית וגם מבחינה חברתית, גם מבחינת האדם האנושי המעולה, מכל הבחינות. במה עוד אפשר לברך משקים אלו ואין להם? אבל זה בעינינו ולא בעיני העולים העובדים שם. בעיניהם אלה הם בעלי אחוזות עשירים שיש להם הכל - חינוך טוב לילדים, שדות, כרמים, גנים יפים, משק נהדר...כאן קיימים שני מעמדות - לא במובן של ניצול כספי, לא במובן מרכסיסטי אלא במובן האנושי הפשוט.”

“אני עודני מצפה לנשיא ישראל או לרמטכ"ל מאחינו התימנים. מתי נזכה לכך?”

“הצבא כעם מורכב מכל הגלויות, ומהרגע הראשון חששתי לכך שצבאנו יחולק לשני גזעים - המפקדים יהיו כולם אשכנזים, והפקודים יהיו בחלקם הגדול מעדות־המזרח. ודרשתי מהמטה ומהפקודים שיעשו מאמצים מיוחדים להכשיר ולהעלות בני עדות־המזרח לדרגת קצינים”

“ודאי שיש לשמור על רמה מסוימת של בית־המשפט העליון. עם־הארץ אי אפשר לשלוח להיות שופט, גם אם יש לו יחוס אחר... [אבל] יש עניין אחדות עם ישראל. אי-אפשר שאנו נשב פה ולא נרגיש מה שאחרים מרגישים... לא יתכן שבעם של 1,500,000 נפש ויש לכל הפחות 600,000 לא אשכנזים, לא ייתכן שבין כולם אי-אפשר למצוא אפילו רק אחד שישב עם עוד שמונה אשכנזים בבית-המשפט העליון, זה לא ייתכן. אם חברי בית המשפט העליון חושבים כך – פגום אצלם החוש היהודי, זה איזה סנוביזם, כולם מוכרחים להיות גאונים.”

“יהודי תימני הוא קודם כל יהודי, ואנחנו רוצים להפכו עד כמה שאפשר במהירות האפשרית מתימני ליהודי השוכח מאין בא, כמו שאני שכחתי שאני פולני.”

“דרושים לנו בני אדם שנולדו כפועלים. יש לשים לב יותר אל האלמנט המקומי מעדות המזרח, אל התימנים והספרדים, אשר רמת חייהם ודרישותיהם הן נמוכות משל פועל אירופי ובהצלחה יוכלו להתחרות בערבים.”

“׳הבחורים האלה עולי צפון אפריקה ומרוקו, אם כי הם פראי אדם אבל הם אוהבים שמעבידים אותם בפרך, כי הם מרגישים שמשהו ניתן להם והם משמשים גורם.”

“אין יסוד להנחה שיהודי צפון אפריקה, או תורכיה, מצרים, פרס או עדן שונים במהותם ויסודם מיהודי ליטא, גליציה ואמריקה. גם בהם גנוזים מעיינות עשירים של יכולת חלוצים, מעיינות של גבורה ויצירה. אם נשקיע גם פה חלק מן המאמצים שהשקענו בנוער היהודי בארצות אירופה - נקבל גם פה התוצאות המבורכות.”

“לחנך את הצעיר, שבא מארצות אלו, לשבת בבית הכיסא כמו אדם, להתרחץ, לא לגנוב, לא לתפוס נערה ערבית ולאנוס אותה ולרצוח אותה — זה קודם לכל שאר הדברים. בלי זה — אין ערך לאימון ולחינוך הצבאי שניתן להם.”

“בימים אלה הולכת ומתחסלת גלות תימן - אולי הגלות המופלאה ביותר בתולדות עם ישראל. לפי דברי התימנים עצמם, הם יושבים בגלות תימן למעלה מאלפיים שנה. השתמרותם בגלות נידחה ומרודה זו במשך זמן ארוך כזה היא אחד הנסים הגדולים בהיסטוריה היהודית. מרוחק ממרכזי היהדות, בתוך אומה ערבית ירודה, נתונה לקנאות ועריצות של ימי הבינים - שמר שבט יהודי זה על דבקתוו ונאמנותו היהודית ועל חזון גאולתו המשיחית - וחזונו קם ויהי. שבט זה כולו הועלה ארצה על כנפי נשרים.”

“אני לא אומר שהיהודים גרועים יותר מעמים אחרים, אך יש להם כמה תכונות לא נעימות.”

“לא הייתי רוצה שיעשו בהם פוגרום, אם כי הם ראויים לכך.”

“העלייה שבאה אחרי תקומת המדינה, רובה מארצות האסלאם, באסיה ובאפריקה, היה בה ללא ספק משהו מהחזון המשיחי, אבל הייתה נעדרת רכוש רוחני וחומרי הדרוש לבניין משק בריא וחברה חדשה... אני רואה משמעותו ההיסטורית האיומה של הטבח הנאצי לא באותה כמות מחרידה של היהודים שנטבחו, אלא בהשמדת דווקא אותו מבחר העם שרק הוא, מתוך כל חלקי היהדות, היה מסוגל ומצויד בכל הכוחות הדרושים, לשם בניין מדינה... ששת המיליונים שנשמדו, הם וכמעט רק הם, היו המדינה העברית בכוח.”

“הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינם מהוות עדיין עם, אלא ערב רב ואבק אדם, ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים, הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה.”

“בין ניצולי מחנות ההסגר של הגרמנים היו אנשים שאלמלא היו מה שהיו- אנשים קשים ורעים ואגואיסטים-לא היו ניצלים, וגם כל מה שעבר עליהם עקר מנפשם כל חלקה טובה.”

“אין סכנה גדולה לעתידנו, לכוחות הגנוזים עדיין בעם היהודי, מהאשליה קלת־הדעת שקיום ישראל לא ישקר בכל הנסיבות ובכל התנאים.”

“מה עוללתם לנו?! אתם העמים אוהבי החופש והצדק, הלוחמים לדמוקרטיה, לחירות, לשוויון, לסוציאליזם? מה עוללתם אתם לעם היהודי בעומדכם על דמינו הניגרים בלי סוף, בלי הרף ובלי מעצור, בלי לנקוף אצבע, בלי להגיש עזרה, בלי לצוות למשחית בשפה המובנת לו – הרף! ההייתם נוהגים ככה אילו היו שורפים חיים יום־יום אלפי נשים וזקנים אמריקנים, אנגלים, רוסים? ההייתם שקטים אילו יום־יום היו מנפצים לאבני המרצפת עוללים ויונקים מאומות בעלות הברית?”

“היהודים אינם כל כך פחדנים.”

“ואחרי גמר המלחמה, כשיתאספו באי־כוח הממלכות לחרוץ את גורל הארצות והמדינות, יבואו שמה באי־כוח העם העברי ויתבעו את עלבוננו, עלבון הצער הלאומי הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית, ובתור גמול ותשלומין על דמינו הניגרים ופיצוי לייסורינו העולמיים – ובתור פתרון לשאלת היהודים המטרידה גם את אומות־העולם – ידרשו את חלקנו בארץ ישראל. וועידת השלום תאזין לדרישתנו הצודקת ותמלא את משאלתנו.”