Daniel Defoe

“כה גדולה הייתה הדאגה שעורר בי מצבי, שלא רציתי עכשיו להיות גבירה, אלא הייתי מוכנה בהחלט להיות משרתת, ומכל סוג שימצאו לנכון.”

“נהניתי כל כך בחברת הגברות הצעירות, והן נהנו כל כך מחברתי, שהתקשיתי לעזוב אותן, וגם הן סירבו להיפרד ממני.”

“נכמרו רחמיה של האומנת שלי הטובה והאימהית, ובו ברגע החליטה שלפי שעה לא אהיה למשרתת, והפצירה בי שלא אבכה.”

“מלבד המזון הפשוט, האכסניה הדלה והבגדים העלובים, חונכנו לנימוסים ולנועם הליכות.”

“הדרגה העליונה של החוכמה האנושית היא לדעת להתאים את עצמך לנסיבות, ולהיות בעל נפש שלווה למרות הסכנות החיצוניות.”

“צריך לראות את צדן הטוב של כל הצרות, ולחשוב על הגרוע ביותר שיכול היה לקרות.”

“הפחד מן הסכנה מפחיד אלף פעם יותר מאשר הסכנה עצמה.”

“כל האנשים היו הופכים לעריצים, אילו היה בכוחם להיות כאלה.”

“גדולה אמתית היא להיות אדון לעצמך.”

“אילו נשארנו באונייה היינו מצילים אותה, ומכל מקום לא היו הכול טובעים.”

“עליתי על היבשה באי שומם ונידח זה, וקראתי לו אי הייאוש.”

“אין לי כל צורך בכך, שחייתי עתה חיי חירות מוחלטת, חופשייה כביום היוולדי.”

“מוטב שאריה יעמוד בראשות צבא הכבשים מאשר שהכבש יעמוד בראש צבא האריות.”