Christoph Waltz

“העבודה עם פיט הייתה פנטסטית. הוא שחקן אמיתי, והעובדה שהוא אחד הכוכבים הגדולים בעולם לא הייתה חלק מהמשוואה.”

“החיים זה לא שחור ולבן. זה גם וגם. קל מדי לשבת בקולנוע ולומר לעצמך שיש את הנאצים הרעים ואת היהודים הנרדפים ואתה, מובן מאליו, ניצב לצד הטובים. זו תפיסה שלא מאלצת אותך לשאול שאלות או להתמודד, שמה אותך במקום בטוח ומי רוצה בזה?”

“אנחנו האירופאים, בעצם סנובים ומתנשאים על האמריקניים וזה יוצר קלישאה. בגלל שאנחנו מסתכלים עליהם ממרחק והם מסתכלים עלינו בחזרה מאותו המרחק, נוצר עיוות של המציאות. לא הייתי קורא לזה בורות, אבל כן עיוות. אנחנו חושבים שאנחנו מבינים את התרבות האמריקנית כי אנחנו מבינים את השפה וכי אנחנו רואים המון סרטים משם, אבל זה לא מספיק. ברגע שנלמד לקבל את העובדה שהם שונים רק אז נוכל בעצם להתחיל להבין אחד את השני יותר טוב, וזה רלוונטי לכל דבר בחיים, כן? זה מה למדתי בזמן שאני שם.”

“תוכנית גדולה לא תמיד עוזרת, אבל תשומת לב לפרטים – כן. יש אור שתלוי רק בך. אפילו האור הקטן ביותר יכול להאיר באפילה. אולי הוא לא יאיר את העולם כולו אבל אפילו אם יש אור קטנצ'יק, כבר אין חושך. כשחקן, אומנם אין לי כוח רב אבל יש לי מעט השפעה. יותר קל לי להביע את קולי מבעבר, דבר שמגביר את תחושת האחריות שלי. כאמן בעל איזושהי השפעה, לדעתי, חשוב לראות את העולם ולא רק את עצמך.”

“אני לא מאמין בשחקן טוב או שחקן רע, אני מאמין בשחקן שמתאים לתפקיד או לא.”

“אני לא מאמין בלמסמר את הדמות ולהותיר אותה ללא יכולת תנועה. במשחק אני משתדל להגיע להפך הגמור, כלומר לתת לדמות הכתובה חיים. זה חשוב כדי שהשחקן יצליח לתווך בין הדמות הכתובה לקהל, כדי לאפשר לצופים לקחת בחוויה הזו חלק. גודאר אמר שסרט טוב מאפשר לצופה לטייל בתוכו ולהתבונן בנוף. אני מאמין בזה.”