Boris Pasternak

“רובנו נאלצים לחיות בתחושת כפילות מתמדת. הבריאות מושפעת מכך שאתם אומרים את ההיפך ממה שאתם מרגישים ומתרפסים בפני מי שאינכם אוהבים.”

“אהבה לזולת, הסוג העליון הזה של אנרגיית החיים, הממלאת את לבו של האדם והדורשת לפרוץ החוצה.”

“במשבי רוח עזים היטלטלו שיחי השיטה העירומים כאחוזי תזזית, ונשכבו על הדרך.”

“הוא הרים את ראשו והקיף במבט שומם ממקומו המוגבה את מגרשי הסתיו הריקים ואת כיפות המנזר.”

“בנסיבות של חוסר סדר נצחי בחיי היומיום כלל לא הופתע שאביו לא נמצא איתו.”

“אתה אדם מאושר! איזה נוף יש לך מכאן – העין לא תשבע מיופיו!”

“אנחנו באותו אוויר, את כאן, נוכחותך כמו עיר.”

“כשיום אורו שופך, לקרוא בו שוב, מהתחלה, הכול.”

“באותה בדידות שוב מתמלא הלב כולו והעולם.”

“הוא לא יגיס בה דעת, אלא עמה ינהג מידת חרות.”

“תמצית קולו אשר צורפת, תזעק היסטוריה בעדן.”

“את ברהמס ינגנו לי – זכרתי החסד.”

“הדמעות ירטיבוני בן רגע, ארווה טרם אבך את בכיי לרווחה.”

“האדמה תהביל בסיר רותחין.”

“עכשיו ריח סבך לא תשבע מלשאוף.”

“עת החרוז יכתיב הרגש, ישלח אז עבד לבמה.”

“תמיד יציק ויתאנה לה, ורק עמה הוא בידידות.”

“הנר טפטף את דמעותיו על שפת הבגד.”

“כפתע תחברנה שורות הפייט.”

“תמורה ייחלו לארץ, למטר, לאהבה – לכול.”