אנטואן דה סנט-אכזופרי

“אני תלמיד תיכון שיודע את אושרו ושאינו נחפז כל כך להתעמת עם החיים.”

“כשהגוף מובס, מתגלה העיקר. האדם אינו אלא צומת של יחסים.”

“להיות אדם פירושו להיות אחראי. לחוש בכוננו אבן פינה כי הוא בונה את העולם.”

“אנו סבורים כי האדם הוא חופשי. אין אנו רואים את החבל המקשר אותו אל פי הבאר, מקשר כמו חבל הטבור אל בטן האדמה.”

“מדוע נשנא זה את זה? אנו נושאים באחריות משותפת, נסחפים על־ידי אותו כוכב ומהווים צוות של אותה ספינה.”

“אהבה איננה התבוננות זה בזה, אלא התבוננות משותפת לאותו הכיוון.”

“וכעת, בעיצומו של לילה, כמו שומר לילה, הוא מגלה כי הלילה מצביע על האדם: אותן קריאות, אותם אורות, אותה הדאגה. אותו כוכב פשוט בחושך: בדידותו של בית. כוכב אחד כבה: זהו בית הנסגר על אהבתו.”

“די לך במקריות קיומך ואתה עשוי גם לאהוב אותה. היא מציבה לך גבולות בדומה לאהבה. פביאן השתוקק לחיות כאן לאורך זמן, לזכות כאן בחלקת הנצח שלו, כי הערים הקטנות, שבהן חי שעה קלה, והגינות המוקפות חומות ישנות שהוא חצה, כמו נועדו בעיניו להתקיים לעד ומחוצה לו.”

“לחיות פירושו להיוולד אט אט.”

“איך בונים ספינה? אוספים אנשים ונוטעים בהם את האהבה והכמיהה לים הרחב, הגדול והאינסופי. ולא אוספים אנשים ואומרים להם לאסוף עצים, להכין תוכניות ולבנות ספינה.”

“כל אחד אחראי לכולם.”

“נסים אמיתיים אינם מרעישים.”

“לא התבונה כי אם הרוח מובילה את העולם.”

“לעתים קרובות החיוך הוא העיקר.”

“באשר לעתיד אין המדובר לצפותו מראש אלא להופכו לאפשרי.”

“הפוך את חייך לחלום ואת חלומך למציאות.”

“השלמות מושגת לא כשאין מה להוסיף אלא כשאין מה לגרוע.”

“מה שחשוב איננו להגיע אלא ללכת לקראת המטרה.”