Alfred Adler

“את החד־פעמיות של היחיד אי אפשר לכלול בנוסחה קצרה.”

“ילד שחונך להשתתף בעבודת המשפחה בהתאם לכוחותיו כחבר בעל זכויות שוות, ישתדל לימים לפתור כל שאלת קיום בהתאם לדעתו על חיי הקהילה הנכונים.”

“הרמה הגבוהה של שיתוף פעולה ותרבות חברתית לה אדם זקוק לשם קיומו דורשת מאמץ חברתי ספונטני והמטרה השלטת של החינוך היא לעורר אותו. רגשות חברתיים הם אינם מולדים, הפוטנציאל שלהם הוא מולד וחייבים לפתח אותו בצורה מודעת.”

“המחנך חייב להאמין בכוח הטמון בתלמידו והוא חייב להעסיק את כל אומנותו בניסיון להביא את תלמידו לחוות את הכוח הזה.”

“כל אדם מסוגל להתאמן באמנות החינוך וללמדה. דרושה שאיפה בלתי פוסקת כדי להתאים את חיי היום־יום לאידיאל של החיים החברתיים, ולהכין את הילד לכך.”

“תכופות חסרים ילדים... תחושת חברות וידידות. כל זה בא להם משום שלא טעמו טעם אהבה, הם מרגישים את עצמם כאילו שרויים הם בארץ אויב, וכהרגשתם כך התנהגותם.”

“בבוא ילד מפונק לבית הספר, ובראותו כי אין מפנקים שם כמו בבית, או אם יימצא בסביבה חדשה, לא ירגיש את עצמו בטוב, אך לא יוותר על שאיפתו להתפנק, לעמוד במרכז.”

“יכולה להיות אך מטרה אחת לחינוך והיא – חינוך לאומץ.”

“הילדים השניים תמיד ישאפו להיות ראשונים. תמיד הם נתונים במצב של תחרות.”

“בן יחיד נתון לחסדו המוחלט של חינוכו.”

“אם ילד מסוים במשפחה חש שמזניחים אותו או לא מתחשבים בו, הוא עלול לפתח רגשי נחיתות, המבטאים את הרגשתו שלפיה 'אני צריך לוותר על כל דבר'. אם לדעתו גם הוא מסוגל לעשות מה שהאחרים עושים, הוא ישתדל להתעלות בחריצות רבה על כולם.”

“שאלת העבודה, יכולה להיות מאוד מאיימת אם אדם שואף בחוסר סבלנות, להגיע הכי גבוה במטרה להצליח, באופן יוצא מן הכלל, וזאת כדי למלא שאיפות מופרזות, לנסות להצליח/לנצח מעבר לאחרים. מצב כזה, באופן טבעי, מוביל למתח ממושך ועוצמתי.”

“תמיד הוא רצה להיות ראשון, ותמיד נסוג כשפקפק בהצלחה. אפשר לבטא את דעתו על החיים (שנשארה חבויה מפניו) במשפט הבא: 'מכיוון שהעולם חוסם את ניצחוני, אני מעדיף לסגת.' ”

“כלל פשוט בהתמודדות עם אלו שקשה להסתדר איתם הוא לזכור שהאדם הזה שואף להכריז על העליונות שלו. ואתה חייב להתמודד איתו מנקודת המבט הזאת.”

“היחיד אשר אינו מוצא עניין ברעיו, הוא העומד בפני הקשיים הגדולים ביותר בחיים והוא המפיץ את הנזק הרב ביותר לאחרים. מיחידים כמותו כל הכשלונות האנושיים נולדים.”

“מי שמסוגל להתחבר עם אנשים, לרדוף אחרי מקצוע מועיל עם אמונה ואומץ לב, ולבטא את חיי המין שלו בהתאם לתחושה החברתית, חסין לזיהום נוירוטי.”

“'תוכנית חיים' ו'דעה' משלימות האחת את רעותה. שתיהן נוצרות כשהילד עדיין אינו מסוגל לנסח במילים ובמושגים את מסקנותיו מחוויות חייו, אך כבר מסוגל לעצב את צורות התנהגותו על סמך התנסויותיו ורגשותיו.”

“אפשר לומר בתמציתיות שמצבו הרגשי של הנוירוטי לובש דמות של 'כן, אבל'. הכרה ברגש חברתי טמונה ב 'כן'. ב'אבל' נמצא הביטוח של הנסיגה בעבורו.”

“כדי להבין מישהו, עלינו לדעת מהו החוש החזק ביותר אצלו.”

“הסכנה העיקרית בחיים היא שאתה עלול לנקוט ביותר מדי אמצעי זהירות.”