אלבר אלבז

“בפריז הם קוראים לי אמריקני כי הייתי באמריקה קודם. באמריקה הם קוראים לי צרפתי, אבל אני מאמין שהמקום היחיד שאני מרגיש בו בבית ולא מפחד מהשוטרות אורטל וחמוטל בשדה התעופה, זה כאן, בישראל.”

“אני לא יודע איך זה מרגיש ללבוש שמלה, להיות בבגד שקוף או בבגד אדום. אז אני עובד אחרת, אני עובד על פנטזיות. אני הרבה פחות פרגמטי מנשים, הרבה פחות פרקטי, בגלל זה אני אוהב לעבוד עם נשים, כי הן נותנות לי תשובה לדברים שאני לא מרגיש.”

“אני מאוד אוהב לראות נשים שלוקחות את הפשטות של היום אל הלילה ואת הקיצוניות של הלילה ליום. נשים שאני נפגש איתן יכולות לבוא עם שמלה רקומה עד לרצפה גם לעבודה. עם זאת, אם אתה מרגיש נוח בג'ינס וטי שירט, אז לך על זה. מהבחינה הזאת אני מאוד פתוח. אני לא מנסה לתקן אנשים או להגיד מה נכון או מה לא.”

“הצורך הכי גדול שלי כמעצב זה לגעת בפשטות, על זה אמרה פעם קוקו שאנל שהשמלות הכי פשוטות הן השמלות הכי קשות לעשייה והכי קשות ללבישה. אלה השמלות היחידות שלא גונבות את הפנים, ואת זה אני מוסיף.”

“בפריז הם קוראים לי אמריקני כי הייתי באמריקה קודם. באמריקה הם קוראים לי צרפתי, אבל אני מאמין שהמקום היחיד שאני מרגיש בו בבית ולא מפחד מהשוטרות אורטל וחמוטל בשדה התעופה, זה כאן, בישראל.”

“אני לא יודע איך זה מרגיש ללבוש שמלה, להיות בבגד שקוף או בבגד אדום. אז אני עובד אחרת, אני עובד על פנטזיות. אני הרבה פחות פרגמטי מנשים, הרבה פחות פרקטי, בגלל זה אני אוהב לעבוד עם נשים, כי הן נותנות לי תשובה לדברים שאני לא מרגיש.”

“אני מאוד אוהב לראות נשים שלוקחות את הפשטות של היום אל הלילה ואת הקיצוניות של הלילה ליום. נשים שאני נפגש איתן יכולות לבוא עם שמלה רקומה עד לרצפה גם לעבודה. עם זאת, אם אתה מרגיש נוח בג'ינס וטי שירט, אז לך על זה. מהבחינה הזאת אני מאוד פתוח. אני לא מנסה לתקן אנשים או להגיד מה נכון או מה לא.”

“הצורך הכי גדול שלי כמעצב זה לגעת בפשטות, על זה אמרה פעם קוקו שאנל שהשמלות הכי פשוטות הן השמלות הכי קשות לעשייה והכי קשות ללבישה. אלה השמלות היחידות שלא גונבות את הפנים, ואת זה אני מוסיף.”