Abraham Isaac Kook

“בכל דור, עבודת עגל הזהב – תסבב שברון לוחות העדות".”

“גילת עם בשביבי אור ישועה, תקומם אשר הרסה בכיה של חינם.”

“כשהנשמה מאירה – גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.”

“ובעומק הנפש האנושית יש עריגה למה שהוא למעלה מכל תכלית, ועליון מכל קצבה... אחרי ההכרה הגמורה, כי כל פועל טוב נזרע הוא בחיי הכלל, ולכל דור ודור יש חלק אחד מני רבבות אין קץ, להעלות ולהתרומם.”

“דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תימהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בעירבוביה. הוא שפל וירוד, אך גם רם ונישא, הוא כולו חייב, וגם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו.”

“ואמנם רק הדרך הפונה אל רום המחשבה והאידיאליות, הוא רק הוא מאיר את החיים וממלאם צחצחות וזיו להושיבם על בסיסם הנועד להם לפי טבעם העצמי, הגנוז בעמק כל לב ונפש.”

“אז תהיה הבינה בינה שלמה, למען יראה בעיניו ובאזניו ישמע, ולבבו יבין ושב ורפא לו. מתי אמנם יהיה זה? כשישתמשו דוקא כל חמשת האורות לאבוקה אחת: בריאות הגוף והנפש, כח מלא ליושר וצדק אנושי, רגש דתי חי וער ומפותח, רגש לאומי חזק ובריא, ועל כולם התפתחות השכל הבאה מחיבור דרישת התורה בחלקה המעשי והעיוני, בצירוף דעת העולם והחיים וכל זרמי הנטיות והמדעים, כראוי לאיש משכיל אוהב חכמה ודעת.”

“אמנם, כל המגרעות האלה לא באו לנו מצד השקידה על למוד התלמוד וקיומו, כי אם מצד ההפרזה הקיצונית על שלא הנחנו מקום לחלקי החינוך האחרים: להכשרת החכמות והמדעים, לחוזק הגוף, להרחבת הדעה וההגיון המוסרי שבתורה, שעל זה כבר צוחו גם כן גדולי הדורות, ומקוצר רוח לא היה להם שומע. הנטייה הקיצונית היא לעולם מכאבת בנו כל חלקה טובה, הקיצוניות בחינוך ובמעשים, וכמו כן הקיצוניות בדעות.”

“נשתדל להרבות בעמינו השכלה, חכמות ומדעים, חוזק הגוף והנפש, חרשת המעשה וכל מלאכת מחשבת, רוח אמץ והכרה עצמית כראוי לעם נאור ורב אונים.”

“צריך להביא כל דרכי ההוראה של זיכוך הדעות והסכמתן עם הדרישות שהתבררו על פי דרכי המחקר שבדורותינו במערכה חדשה.”

“הערך הגדול של ההוד וההדר של הקדושה האלוהית שבתורתנו הקדושה, שהיא אורה של עולם וחיים למחזיקים בה.”

“היהדות של העבר, ממצרים ועד הנה, מלחמה ארוכה היא נגד הטבע בצידו הכעור של טבע האנושי הכללי – אפילו טבע האומה וטבעו של כל יחיד. לחמנו בטבע כדי לנצחו, כדי לרדותו בתוך ביתו, הוא נכנע בפנינו... והננו כולנו הולכים ומתקרבים אל הטבע והוא מתקרב אלינו.”

“בהיותי רואה, שהמחשבות החילוניות והשאיפות החילוניות מתפשטות בעולם, לוקחות לבבות, קונות נפשות ומתגשמות במעשים, ושאיפות הקדש ורעיונות הקדושה מונחים כאבן שאין לה הופכין, אין מטפל בהם ואין מי שיסביר אותם, שירחיבם, שיחבבם על הקהל הרחב, ושייתן להם מהלכים בפועל ובמעשה. על זה הנני חולה, והנני סובל עינויי נפש נוראים.”

“הייתכן להיות שכבר פס כח יצירה מן הקדש, ומכל המחזיקים בכנף מעילו – הייתכן?!”

“אני אוהב את הכל. איני יכול שלא לאהוב את כל הבריות, את כל העמים.”

“גדולה היא אהבתי לכל היצורים, לכל המציאות. חלילה לי להכניס בלבבי גם זיק קטן של משטמה, של שנאת הבריות.”

“חפץ אני להיטיב וחפץ אני בטובת הבריות, וחפץ אני בבירור – לחפוץ באמת להיות טוב.”

“אני צריך להאמין הרבה מאד בצד הטוב שלי, בנקודת הקדש שלי, במעין החכמה שהקב"ה משפיע עליי ע"י קדושת האור מהתורה ששייך לי.”

“מלא שמחה אני, מלא גדולה, מלא שפלות, מלא מרירות, מלא נעם, מלא ענג, מלא אהבה, מלא קנאה, מלא זעם, מלא חסד, מלא טוב לכל.”

“הנני רואה איך העוונות הם עומדים כמחיצה נגד האור הבהיר האלהי הזורח ברוב זהרו על כל נשמה, והם מחשיכים ומאפילים את הנשמה.”