גלעד צוקרמן

“מחנכים מנסים לכפות את הדקדוק העברי על הדיבור הישראלי ומתעלמים מהעובדה שלישראלית דקדוק משלה, אחר ושונה מזה של העברית.”

“מלומדים השוו בין מין דקדוקי (מגדר) לפטמות של גבר, ורמזו שאין לו לא מטרה ולא תפקיד. אף־על־פי שהאנלוגיה הזו פגומה (מפני שעבור גברים רבים הפטמה היא אזור ארוגני), רוב הבלשנים עשויים להסכים עם כוונתה הכללית. ועם זאת 'הבלשנות ההסוואתית' מוכיחה כי לפחות במגע בין שפות, מין דקדוקי הוא בעל חשיבות רבה...”

“שלא כמו ה'טהרנים' הישראלים, לטענתי המבטא של יוצאי תימן הוא תופעה שולית. למעשה, הגייה זו נעלמת בהדרגה, בין השאר מפני שאת רובה של השפה הישראלית יצרו יהודים אשכנזים דוברי יידיש.”

“חילון סמנטי נוצר לעתים קרובות כתוצאה של קריאת תיגר אידאולוגית מצד הציונות החילונית הסוציאליסטית על הדת היהודית. כך למשל המילה 'בלורית' פירושה מוהוק פגאני טמא במשנה תורה של הרמב"ם. המוהוק הפגאני־פנקיסטי (רצועת שיער באמצע ראש מגולח) שאסור לספר היהודי לגעת בו הופך אפוא לאחד המאפיינים הבולטים ביותר של הצבר, שהוא פרוע ולא 'מסודר ומעונב כיהודי האירופי'.”

“קורא חד עין יבחין דווקא ביסודות פסיכולוגיים ולא פוליטיים, שהשתרבבו אולי לתובנות הבלשניות. למשל, הישרדות, הסוואה, רב־סיבתיות או ריבוי סיבות, הכלאה, פשרה, גישור, גבולותיהם של השליטה וההינדוס, חשיבות הלא־מודע וחוסר האפשרות להשיג טוהר או מושלמות בזמן מוגבל.”

“אני מודע היטב לנטייה הרווחת לקטלג כל רעיון בארץ לפי ה'שמאל־ימין־שמאל' המיליטריסטי, כלומר 'טוב לשמאל' או 'טוב לימין', כאילו העולם נחלק באופן פשטני כל־כך לציונים ולאנטי־ציונים.”

“ 'המקור אינו נאמן לתרגום.' (ח"ל בורחס)”

“תרגום, כמו דברים אחרים בחיים, או שהוא יפה, או שהוא נאמן.”

“כיצד תוכלו לזהות אם האיש שעמו אתם משוחחים הוא בריטי או אמריקאי? שאלו אותו את השאלה הבאה: 'If a knife is not sharp, what is it?‎' ('אם סכין אינו חד, מהו?') הבריטי יענה 'blunt' ('קהה'), ואילו האמריקאי יענה 'dull' ('קהה'). סודו של מבחן השיבולת הקטן הזה הוא חיפוש ההבדלים באוצר המילים הפנימי, הבסיסי יותר, ולא בביטוים השגורים באוצר המילים השולי ההיקפי, כמו elevator-lift ('מעלית') או sidewalk-pavement ('מדרכה') או eggplant-aubergine ('חציל').”

“גם אם יכולים הישראלים להבין קצת עברית, לא נוכל להסיק אוטומטית כי הישראלית היא המשכה הישיר והבלעדי. 'מובנות הדדית' אינה גורם מכריע בקביעת ההשתייכות הגנטית של שפה. אחרי הכול, דוברי אנגלית מודרנית אינם יכולים להבין את צ'וסר(וצ), אבל איש לא יטען כי שפתו אינה מקורבת מבחינה גנטית לאנגלית עכשווית. לעומת זאת, ייתכן כי צרפתי יבין את השפה הקריאולית המדוברת באיי האיטי (המבוססת, בין השאר, על צרפתית ופון גבה – Fon-Gbe), אבל איש לא יטען כי שפה זו מבוססת רק על צרפתית.”

“ישבתי יום אחד לאכול בבית־קפה תל אביבי. כשראיתי כי בתפריט מופיע סלט יווני, החלטתי להשתעשע קצת עם המלצרית. 'סליחה, למה קוראים לזה סלט יווני?' היתממתי. המלצרית, ממהרת וחסרת סבלנות כלפי שאלה כה ברורה מאליה, ענתה באגביות: 'אתה לא רואה שיש בזה גבינה בולגרית?!' ”

“לא הבלשן למד.”

“הלשונאי מטהר, הבלשן מתאר.”

“גרשם שלום לבטח מתהפך בקברו לנוכח תחדישיה היפים של האקדמיה ללשון העברית.”

“אחת משלוש המטרות של האקדמיה ללשון העברית היא 'לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה'. אולם, האם אין זה אלא אוקסימורון? אם אנו רוצים ששפה תתפתח על־פי טבעה, מדוע לכוון אותה?”

“חשוב לראות כי ניתן להבחין בשילוב של השפעות שמיות והודו־אירופיות כבר בתורמות העיקריות עצמן. בעוד היידיש עוצבה על ידי העברית והארמית, שפות הודו־אירופיות (כמו יוונית) מילאו תפקיד חשוב בהתפתחותה של העברית השמית. לאמיתו של דבר, לפני הופעתה של הישראלית השפיעה היידיש על וריאציות ימי־בייניימיות של העברית ועל סגנונות שונים של עברית מודרנית, אשר השפיעו אף הם על הישראלית.”

“עבור ישראלים העברית היא שפה זרה (או שנייה).”

“ישראלית אינה מגלמת 'רצח יידיש' אלא 'יידיש רעדט זיך', כלומר היידיש מתדברת, מדברת מעצמה, ושורדת בתוך הישראלית.”

“אפשר לומר כי העברית לא בדיוק מתה, אלא התקיימה קיום של מה שאני מכנה 'מת־חי' (מת מהלך), או בניסוח אופטימי יותר, 'יפהפייה נרדמת', במשך יותר מ־1750 שנה.”

“הישראלית איננה התפתחות טבעית של העברית. מדובר על גנזה (היווצרות) ולא על אבולוציה במובן הרגיל של המילה!”