“עד מהרה מגיע הבהקטי בעזרת חסדי האל אל מישור שבו ההיגיון הקפדני וחסר־האונים נשאר הרחק מאחור, והגישוש השכלתני גרידא באפלה, מפַנה מקום לָאור הזוהר של התפישה הישירה. אין הוא עוד מנמק ומאמין; הוא כמעט קולט ומבין. אין הוא עוד מתווכח, טוען ומוכיח; הוא חש ומרגיש.”