A biography for Woody Allenhasn’t been written yet.
“אנשים רבים... מסווים את רגשותיהם השליליים כלפי יהודים, כביקורת אנטי־ישראלית וביקורת פוליטית, כשלמעשה מה שהם באמת מתכוונים הוא שהם לא אוהבים יהודים.”
“גדלתי בסביבה יהודית ועשו לי בר מצווה, אז ברור שזה דבר שיישאר בחיי לתמיד.”
“אין לי עותקים שלהם, אני לא שומר אותם ואני לא משתתף בפאנלים לכבוד הסרטים שלי. אני לא מוכן לחיות בעבר ולא מעוניין לדבר על איך דברים היו פעם. אני חושב שזו טעות גדולה.”
“לא באמת עניין אותי אם הסרטים שלי הרוויחו כסף, דבר שכמעט ולא קרה, ולא היה אכפת לי אם המבקרים או הקהל אהבו אותם או לא.”
“אמנים הם אומללים בדיוק כמו כל אחד אחר, ורק בגלל שהם חשופים יותר לציבור אז אתה מקבל את הרושם שיש משהו מיוחד אצלם.”
“אתה עוזב את החיים האיומים שלך, שוקע בחשיכה במשך זמן מה, ואז שב לשגרה הנוראית, אבל אתה כבר סובל אותה יותר בקלות, כי לפחות הייתה לך הפסקה באמצע.”
“קומדיה פשוט נוגעת בבעיות, לעתים רחוקות מתעמתת איתן ישירות. דרמה היא כמו צלחת עם בשר ותפוחי אדמה, קומדיה היא יותר כמו הקינוח, קצת כמו קצפת.”
“בעולם האמיתי אין לי שליטה על כלום, אבל בעולם שאני בורא בזמן הכתיבה, רק אני מחליט מה קורה.”
“אז אני יושב בבית בערך יומיים ואז מתחיל לכתוב שוב, כי זה מה שאני אוהב לעשות. זה כמו תחביב עבורי, כמו לנגן מוזיקה.”
“לכולם יש צד נשי וגברי, כמו שאני בטוח שגם לי יש, אבל כשהתחלתי לכתוב לא הצלחתי לכתוב תפקידים לנשים. כתבתי רק לגברים.”
“יותר מכול רציתי להיות במאי סרטים זר, אבל כמובן הייתי מברוקלין שהיא לא ארץ זרה.”
“אם הסרטים שלי לא מניבים רווח, אני יודע שעשיתי משהו נכון.”
“אין לי מושג מה אני עושה. אבל חוסר יכולת מעולם לא מנע ממני לצלול לתוך זה בהתלהבות.”
“אני עושה את הסרטים שלי עבור עצמי, כמו איש במוסד שעוסק בבניית סלים. ידיים עסוקות הן ידיים שמחות.”
“אם הסרטים שלי יעשו אדם אחד נוסף לאומלל, ארגיש שביצעתי מלאכתי נאמנה.”
“אין לך לחץ, חששות, מחשבות וחלומות – חשבתי לעצמי שככה זה מרגיש כשאתה מת. יש רק שקט. פתאום המוות לא נראה לי כל כך נורא.”
“אני חושב שאתה יכול לשלוט על חייך עד גבול מסוים בלבד. אתה יכול לעבוד קשה כל חייך אבל לבסוף אתה תלוי במזל, שאחד התאים בגופך לא יתחיל להתפרע, שכתם חשוד לא יתגלה על אחת מהריאות שלך או שמוביל פסנתרים לא יפיל את הפסנתר על ראשך בעוברך ברחוב.”
“אני קם בבוקר ומתחיל לחשוב: האם אני יכול להשיג את השחקן הזה? מה אעשה עם התלבושת ההיא? האם התסריט עובד? אני ממציא לעצמי כל מיני בעיות, אחרת אני אתחיל לחשוב על הבעיות האמיתיות של החיים ואז אחשוב, אוי, אני מזדקן.”
“שיחקתי את אלוהים במחזה 'גדעון', וממש נכנסתי לתפקיד. איזה בחור פגע בפגוש שלי, ואמרתי לו: 'פרו ורבו'. רק לא במילים האלה.”
“חייה כל יום כאילו זה יומך האחרון, ויום אחד תצדק.”