Woody Allen

“הלוואי שהיה לי מסר חיובי לסיום, אבל אין לי. אולי תיקחו שני מסרים שליליים?”

“אני נכנס להרבה מאוד עימותים פיזיים בשביל מישהו בגודל שלי. בערך לפני 13 שבועות צִחצחו לי את הנעליים בניגוד לרצוני.”

“יש לי רפלקסים גרועים, אני לא יכול להיות לוחם. פעם דרסה אותי מכונית עם פנצ'ר שנדחפה על ידי שני בחורים.”

“בג'ודו, ככל שהיריב שלך גדול יותר, ככה אתה הולך לחטוף ממנו יותר מכות.”

“בכל פעם שהנשיא הזה היה יוצא מהבית הלבן השירות החשאי היו סופרים את הסכו"ם.”

“כשהייתי ילד, אמא שלי אמרה לי: 'אם גבר זר יבוא אליך ויציע לך סוכרייה, וירצה שתיכנס איתו למושב האחורי של המכונית, לך'.”

“מדענים היום אומרים שגודל היקום הוא סופי ולא אין סופי. זה מחשבה מאד מנחמת לאלו מאיתנו שלא זוכרים איפה הם שמו דברים.”

“אני אומר לעתים קרובות שיש דבר אחד שמפריד ביני לבין גאונות: וזה אני.”

“מה אם הכול אשליה, וכלום לא קיים? במקרה כזה אני בטוח ששילמתי יותר מדי עבור השטיח שלי.”

“ברגע שהוריי הבינו שנחטפתי הם מיד נכנסו לפעולה – והשכירו את החדר שלי.”

“אני יכול לומר שבמהלך חיי רוב ההחלטות היו הגונות. אני לא פשיסט או פושע. ניסיתי להיות הוגן בחיים שלי, אבל אי אפשר להיות מושלם. כולם מפשלים, זה קשה, אבל אתה צריך להחליט בידיעה שאין פרס על כך, שאתה בסוף תכלה וכל הדברים שעשית – הסרטים שלי, העבודות של שייקספיר, היצירות של בטהובן – ייעלמו יום אחד. אם לא דיכאתי אותך, נוכל להיפגש מאוחר יותר ולשוחח על זה.”

“כיס מלא עדיף מכיס ריק, בעיקר משיקולים פיננסיים.”

“תהיתי למה חתולים שותים ישר מהאסלה. אמא שלי אומרת שזה בגלל שהמים שם קרים. עכשיו אני שואל את עצמי איך אמי יודעת את זה...”

“אני לא נהנה לארוז, לטוס, לקחת את כל התרופות שלי, את כל הבגדים שלי, להיכנס למלון, להתקלח במקומות שזרים לי. אני רוצה להיות בבית ולהירגע.”

“לקחתי קורס קריאה מהירה וקראתי את 'מלחמה ושלום' בעשרים דקות. זה משהו על רוסיה.”

“אני מסרב לאכול צדפות. אני רוצה את האוכל שלי מת. לא חולה, לא פצוע קשה – מת.”

“אני חושב שהפשע משתלם. השעות טובות, ואתה מטייל הרבה." ~ מתוך הסרט "קח את הכסף וברח”

“בהשוואה לסטנדרטים הנמוכים של סובלנות כלפי יהודים בכל רחבי העולם, אמריקה הייתה מדינה סובלנית מאוד.”

“כל דת שנכפית עליך כילד, כמו שכופים עליך לדעת שייקספיר, היא לא דבר טוב. כילד, תמיד רציתי לצאת החוצה אחרי בית ספר או לשחק בשבתות עם החברים שלי אבל הורי הכריחו אותי ללכת לבית ספר לעברית ולבית כנסת – דבר שלא היווה תענוג גדול בשבילי.”

“אני תומך בישראל ותמכתי בה מאז היום שהיא נוסדה. שכנותיה של ישראל התייחסו אליה בצורה גרועה ואכזרית... במהלך השנים ישראל הגיבה להתקפות הללו בדרכים שונות, עם חלקן הסכמתי ועם אחרות פחות. אני מבין שישראלים עברו תקופות קשות, אני לא מצפה שישראל תגיב בצורה מושלמת בכל פעם וזה לא משנה את העובדה שזו מדינה נפלאה.”