Wassily Kandinsky

“With few exceptions, music has been for some centuries the art which has devoted itself not to the reproduction of natural phenomena, but rather to the expression of the artist's soul, in musical sound.”

“Everything starts from a dot.”

“The sound of colors is so definite that it would be hard to find anyone who would express bright yellow with base notes, or dark lake with the treble.”

“There is no must in art because art is free.”

“קנדינסקי יודע כי האמן עצמו יכול להתנסות באותה 'הכרחיות פנימית' בשני אופנים. האופן האחד הוא אינטואיטיבי גרידא, משמעותו של הצבע או הקו כופה את עצמה על האמן, הוא מממש אותה, אך אלה הם ביטויים בלתי־מודעים. האופן האחר מושג על ידי מודעותו של האמן.”

“קנדינסקי חשב שלא סילוק הצורה של המושא הטבעי הוא העיקר, אלא הבאת צורה, חשיפת צורה לעיני הצופה ובכך לעורר את עיניו ומחשבתו למציאות רוחנית, בלתי מוחשית – למעשה יצירת חוויה מטאפיזית אצל הצופה.”

“צבע הוא המקלדת, העיניים הן ההרמוניות, הנפש היא הפסנתר מרובה המיתרים. האמן הוא היד שמנגנת, נוגעת בקליד זה או אחר, כדי להביא לרטט בנשמה.”

“אנו מתקרבים והולכים לתקופת הקומפוזיציה המודעת, התבונית, וכי הצייר יתגאה בקרוב בכך שיוכל להסביר את יצירתו הסבר מבני.”

“הרשמים שאנו מקבלים, אשר לעיתים קרובות נראים רק מקריים, מורכבים משלושה אלמנטים: צבע האובייקט, צורתו והשילוב בין הצבע והצורה.”

“בכל תמונה הרי משוקעת פרשת־חיים שלמה, השופעת ייסורים, ספקות, שעות של התפעלות ושל אור.”

“רוח זה בציור קשורה קשר אורגני ישיר עם התחייה המחודשת של ממלכת הרוח.”

“בדרך כלל הצבע הוא אפוא אמצעי להשפיע על הנפש השפעה ישירה.”

“החיפוש אחר קצב בציור... האופן בו צבעים יוצרים תנועה.”

“ניגודים וסתירות הן ההרמוניה שלנו.”

“Color is the keyboard, the eyes are the harmonies, the soul is the piano with many strings. The artist is the hand that plays, touching one key or another, to cause vibrations in the soul.”

“With cold eyes and indifferent mind the spectators regard the work. Connoissers admire the "skill" (as one admires a tightrope walker), enjoy the "quality of painting" (as one enjoys a pasty). But hungry souls go hungry away. The vulgar herd stroll through the rooms and pronounce the pictures "nice" or "splendid." Those who could speak have said nothing, those who could hear have heard nothing.”

“A painter, who finds no satisfaction in mere representation, however artistic, in his longing to express his inner life, cannot but envy the ease with which music, the most non-material of the arts today, achieves this end. He naturally seeks to apply the methods of music to his own art.”

“(...) an inner feeling called "Stimmung" by the germans and best translated as sentiment (it is to be regreted that this word, sentiment, which is meant to describe the poetical efforts of an artist living soul, has been misused and finally, ridiculed. Was there ever a great word that the masses did not try immediatly to cheapen and desecrate?) (...)”

“Lend your ears to music, open your eyes to painting, and... stop thinking! Just ask yourself whether the work has enabled you to 'walk about' into a hitherto unknown world. If the answer is yes, what more do you want?”

“How can German music not be represented by an article?”