Stefan Zweig

“שעון הקיר, הצועד בצעדי פלדה שלווים דרך השתיקה, האציל על לבה, בלי משים, משהו מקצבו המדוד, החף מדאגות.”

“עצים מלבלבים ושבים ועומדים בשלכת, ילדים גדלים וישישים מתים, בניינים נחרבים ושבים וקמים בדמות אחרת.”

“כמה טוב שהיא עכשיו בין ארבעה כתלים וכמה טוב שהיא רשאית לחלום.”

“ההפסקה גם היא חלק של המוזיקה.”

“קיימים דברים שאינם מהווים אמת עמוקה אלא פעם אחת.”

“דבר אינו כה מטריד כמו להבחין לפתע בלהט תשוקתנו.”

“לפחד, זה למות אלף פעם. זה גרוע יותר מן המוות.”

“הרגשות היפים ביותר אינם משמשים דבר אם אין אנו יכולים לבטאם.”

“אנו יכולים להקריב את עצמנו למען רעיונותינו, אך לא למען שיגעונותיו של הזולת.”

“לרצות לשחק שחמט עם עצמך, זה פרדוקס כמו לרצות לצעוד על צלך.”

“מה לי אוצרות, בהשוואה לאורה של החמה ולשעות מלאות אושר?”

“הזכות היחידה שנשארת לאדם, האם אין היא לעבור מן העולם כפי שהוא רוצה?”

“כדי להיות מסוגל לעזור לזולת יש צורך בהרגשה שהזולת זקוק לך.”

“גברים מוקסמים בעיקר ממה שאין ביכולתם להשיג.”

“התבונה והפוליטיקה הולכות באותה דרך לעתים רחוקות.”

“האחריות מעניקה לאדם כמעט תמיד את הגדולה.”

“מהי דרשה? מילה הנישאת ברוח.”

“אם היהדות היא טרגדיה, אז אנחנו רוצים לחיות אותה: היא ניצבת לפני העולם כגדולה שביצירות גדול המשוררים — אלוהים — ואיני מתבייש להיות אחד משחקניה.”

“רק היחיד הנהיג את החירות בעולם, ותמיד עבור עצמו בלבד.”

“יש בכוחנו להימלט מכל דבר, מלבד ממצפוננו.”