מיכאל הרסגור

“הדוקטורט מהסוג שהוא עשה הוא פריבילגיה של מוחות גדולים. יש לו גישה פשטנית לפוליטיקה, בעיה שממנה סובלים פוסט־קומוניסטים רבים, אבל זה לא מפחית משיעור קומתו כהיסטוריון, למרות שבשבילו ההיסטוריה הרבה פעמים היא גם שעשוע, לא שונה בהרבה ממשחק מחשב לילדים.”

“הדוקטורט שלו הוא עבודה מונומנטלית. הדברים שהוא עשה אחר כך פחות חשובים, אבל ככה זה אצל כל פרופסור אחרי שהוא מקבל את הפרופסורה. הסטודנטים אהבו אותו בגלל שהוא ידע לספר סיפורים והיה מצחיק.”

“הוא לא רק מספר סיפורים, יש לו תשתית ורקורד במובן הייקי, המעמיק והמשעמם ביותר של המילה. הוא מאוד רציני ולדוקטורט שלו יש תרומה חשובה למחקר. היום אין יותר אנשים כאלה.”

“רציתי לתת לו פרופסורה. הרגשתי שיש בו משהו מאוד מיוחד. כשהוא עוסק בסוגיה הקשורה להיסטוריה של עם מסוים, הוא לומד את השפה שלו ביומיים, כי הוא חייב להבין הכול לעומק.”

“היסטוריה בלי סיפורים זה כמו אוכל בלי רוטב. דרך הסיפורים הקטנים מאחורי הדמויות שעשו את ההיסטוריה, אפשר ללמוד על התהליכים הגדולים.”

“אפשר לאהוב נשים, שמפניה ויין אבל לראות תעודה בת 500 שנה שמאז שנכתבה, איש לא ראה אותה לפניך, זו אהבה שאינה תלויה בדבר. תענוג שאין שני לו בעולם.”

“אתה מחזיר אנשים מתים לחיים. זה כמו הולדה.”

“הוגי עידן הנאורות שיחררו את המערב מפולחן העבר ומן האימה מפני העתיד, בהוכיחם עד כמה היה העבר פרימיטיבי, אכזרי וחסר תבונה, ובחנכם את הציבור להאמין שבכוחו לתקן את עצמו לקראת חיים מלאים ומעניינים יותר.”

“המיתולוגיה היוונית והרומית, שדגלה בפולחן איתני הטבע, פולחן האֶרוֹס (האהבה), פולחן הים, השמש, ההרים ומעיינות המים – קיבלה בתקופת הרנסנס אופי אסתטי ומוסרי עליון. עם התפוררותו ושקיעתו של העולם העתיק והשתלטות הדת הקתולית, שדגלה בצניעות, בבושה, ובעקרון החטא הקדמון, אבדו גם הנטיות לראות בגופם של הגבר ושל האישה נושא להשראה ולשמחה. בימי הרנסנס חזרו אל הטבע, שאינו יודע חטא מהו.”