“הדוקטורט מהסוג שהוא עשה הוא פריבילגיה של מוחות גדולים. יש לו גישה פשטנית לפוליטיקה, בעיה שממנה סובלים פוסט־קומוניסטים רבים, אבל זה לא מפחית משיעור קומתו כהיסטוריון, למרות שבשבילו ההיסטוריה הרבה פעמים היא גם שעשוע, לא שונה בהרבה ממשחק מחשב לילדים.”