“'בסדר מארלו', סיננתי בין שיני. 'אתה טיפוס קשוח. מטר שמונים של איש ברזל. שמונים וחמישה קילו בתחתונים אחרי גילוח. שרירים קשים וסנטר לא מזכוכית. אתה מסוגל לחטוף ולהחזיק מעמד. הורידו לך על הראש פעמיים עם אלה, חנקו אותך בגרון וכמעט טמטמו אותך במכות בפנים עם קנה של אקדח. מילאו אותך באופיום והחזיקו אותך ככה עד שהשתגעת כמו שני עכברים שיוצאים במחול הוואלס. ומה זה בסך הכל? שגרה. בוא נראה אותך עכשיו עושה משהו קשה באמת כמו למשל לובש את המכנסיים שלך'.”