“כתבת לי שאת סובלת לא מעט מהפרידה ממני, ושדבר אחד מנחם אותך: במקומי את מחזיקה את הכתבים שלי, ותכופות את מניחה אותם אף במקום שלי לידך. נחמד מצידך שאת מתגעגעת אלי, נחמד מצדך שאת נרגעת באמצעי ניחום אלה. אני מצדי קורא וחוזר וקורא את מכתביך, שוב ושוב לוקח אותם ליד, כאילו חדשים הם, אולם זה מעורר בי עוד יותר את הגעגועים אליך, כי אם כה רב החן שבמכתביך, מה רב הקסם שבשיחה עמך!”