“כאשר לוחם נהרג בקרב, מופיעים הזבובים ראשית כל בחתכיו ובחבורותיו, גומעים, מזמזמים בקול, כמלאי חשיבות עצמית, כגיבורים יותר מן הלוחם המת. אך הלוחם כבר מת ולא יפזר אותם. ולכן מגבירים הזבובים את קול זמזומם וחושבים שזהו קול האלמוות כי הם משמעותית שלמים יותר מן הלוחם. הרי מי אי פעם גילה חתכים או חבורות על זבובים? אך לוחם בעל מגרעות הוא עדיין לוחם, וזבוב מושלם הוא לא יותר מזבוב.”