Lu Xun

“נזכור אותו, לא רק כי מאמריו היו כתובים היטב וכי היה סופר גדול, אלא כי היה חלוץ בשחרור העם שסייע רבות למהפיכה. הוא לא היה בשום צורה מאנשי המנגנון של המפלגה הקומוניסטית, אך מחשבתו ופועלו היו כולם מרקסיסטים. הוא היה בולשביק חוץ מפלגתי.”

“רק המהפכן, בין אם חי או מת, יכול להעניק שמחה לכלל.”

“השתיקה לבדה היא העלבון הגדול מכולם.”

“זמן הוא כמו מים בספוג, אם רק ממשיכים לסחוט, תמיד יש עוד.”

“המהפיכה היא כדי שאנשים יחיו, לא כדי שאנשים ימותו!”

“הצילו את הילדים.”

“כל דבר תמיד דורש מחקר, רק אז ניתן להבין.”

“לדעתי לא ניתן להגיד על התקווה שהיא מראש קיימת או שהיא לא קיימת. זה בדיוק כמו דרך על הקרקע. במקור לא היתה דרך. כשהתרבו ההולכים התהוותה הדרך.”

“התקווה נצמדת לקיום, כשיש קיום יש תקווה, וכשיש תקווה, הרי זה אור. אם לא דיברו ההיסטוריונים כזב, הרי שאין תקדים לכך שמשהו בעולם התקיים לנצח בחסות האופל. האופל יכול להיצמד רק לדברים שדועכים בהדרגה, ומרגע שדעכו, גם האופל דועך איתם, הוא אינו נצחי. אולם העתיד הוא בהכרח נצחי, ואף מזהיר. אם רק נמנע מלהיות כאלו שהאופל נצמד אליהם, שמאירים אך דועכים, אז בוודאי יהיה לנו עתיד ארוך טווח, ובוודאי שהוא יהיה עתיד מזהיר.”

“תמיד נהיה סינים, ותמיד נתמודד עם ענייניה של סין, אך איננו שבר כלי בסגנון הסיני, לכן אנו חווים חיים של חורבן ומתקנים, ושוב עוברים חורבן ושוב מתקנים. וימי חיינו הרבים מתבזבזים. מה שאנחנו יכולים להתנחם בו במחשבתנו הוא אולי מה שנקרא 'התקוה לעתיד'.”

“כשיש אבן בנמצא, לא ניתן למנוע את הניצוץ.”

“מאז ימי קדם היו אצלנו אנשים שהשקיעו עצמם בעבודה עד מעל הראש, היו שעמלו כאילו גורלם תלוי בכך, היו שהתפללו למען העם, היו שהזניחו את גופם בחיפוש אחר תורה... ולמרות שמה שנקרא 'ההיסטוריות הרשמיות' - המקבילות למגילות היוחסין שעשו הקיסרים, ראשי הממשלות והמצביאים - מסתירות על בסיס קבוע את זוהרם של אלו, הם בכל זאת עמוד השדרה של סין.”

“עצם זה שיש את נשמת העם כבר ראוי להוקרה, ועצם זה שהיא מתפתחת זו כבר התקדמות אמיתית לסין.”

“רק רואים שרוול קצר ומיד חושבים על זרועות וכתפיים לבנות, ומיד חושבים על עירום מלא, ומיד חושבים על אברי מין, ומיד חושבים על יחסי מין, ומיד חושבים על פריצות, ומיד חושבים על ילד מחוץ לנישואין. רק ברמה הזו מסוגל דמיונם של הסינים לכזה זינוק קדימה.”

“המלומדים הפטריוטים גם אומרים שהסינים הם אוהבי שלום ושלוה. אך אם הם אוהבי שלום ושלווה, אני ממש לא מבין: איך כל שנה יש פה מלחמות פנימיות? אולי היה צריך לנסח ככה: הסינים כלפי זרים הם אוהבי שלום ושלוה.”

“כשאדם מגיע מחיי עוני הופך לעשיר המצב משתנה לאחד משניים: האחד הוא עולם מושלם, בו הוא חושב על אלו שנמצאים במצב בו הוא היה, והוא הופך להומניסט. בשני הדברים שהוא נאבק בהם והתלאות שעברו עליו גורמים לו לראות את הכל באור אכזרי, ולהפוך לאינדיבידואליסט. אנחנו הסינים כנראה הפכנו לאינדבידואליסטים.”

“משחר ההיסטוריה הסינים תמיד סבלו מצד בני עמם ומצד עמים אחרים מעשי טבח, שיעבוד, ביזה, השפלה, עינוי ודיכוי. סבלו אכזריות שהאנושות אינה יכולה לסבול. כל בחינה של העניין רק גורמת לתחושה שאתה לא חי בקרב בני אדם.”

“כל מה שיש בסין, יש גם בארצות זרות. זרים אומרים שסין מלאה פשפשים, אך גם במערב יש פשפשים... וגם אם נניח שיש רק משפחה אחת בעולם עם פשפשים ולא נעים לקבל על זה ביקורת מאחרים, הרי להדביר אותם זו גם טרחה. ויותר מזה בבייג'ינג יש אפילו תיאוריה שאומרת שלא ניתן להדביר פשפשים, ככל שמדבירים אותם כך הם מתרבים. ואפילו אם יש ערך ממשי בהדברתם, הרי שהדרך פסולה. עדיף לקוות שגם למשפחות אחרות יש פשפשים, ואם נגלה שצדקנו, מצויין. לגלות זו פעילות חיובית. גם קולומבוס ואדיסון רק גילו והמציאו.”

“חבל שהסינים עדיין ניצבים כחיות טרף אל מול כבשים, ואל מול חיות טרף הם ניצבים ככבשים, כך שלמרות שהם ניצבים כחיות טרף הם עדיין אומה פחדנית. זה חייב להיפסק. לדעתי, כדי שסין תינצל לא צריך שום דבר נוסף, צריך רק שבני הנוער ישתמשו בשתי התכונות המסורתיות האלו, ואם ישתמשו בהן הפוך זה יספיק: כשהאויבים הם חיות טרף שינהגו כחיות טרף, וכשהאויבים כבשים שינהגו ככבשים.”

“לפני שמתחילים לחפש כישרון, צריך לחפש עם שיכול להצמיח כישרון - כמו שכשרוצים עץ או כשרוצים לראות פריחה יפה צריכים אדמה טובה. ללא אדמה לא יהיו פרחים או עצים, ולכן האדמה חשובה יותר מן העצים והפרחים.”