“שׁוּם אָדָם אֵינֶנּוּ אִי, כֻּלוֹ מִשֶּׁל עַצְמוֹ; כָּל אָדָם הוּא פִּסָּה מִן הַיַּבֶּשֶׁת, חֵלֶק מֵאֶרֶץ רַבָּה. אִם גוּשׁ עָפָר יִגָּרֵף עַל־יְדֵי הַיָּם, אֵירוֹפָּה תִּהְיֶה נֶחְסֶרֶת, מַמָּשׁ כְּמוֹ לוּא הָיָה כֵף־סֶלַע, כְּמוֹ לוּא הָיָה אֲחֻזַּת מֵרֵעֶיךָ אוֹ אֲחֻזַּתְךָ שֶׁלְךָ הָיָה: מוֹתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם מְפַחֵת בִּי, יַעַן־כִּי אֲנִי מְשֹׂרָג בְּגֶזַע הָאָדָם. וְלָכֵן לְעוֹלָם אַל תִּשְׁלַח לִשְׁאֹל לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים-- לְךָ הֵם מְצַלְצְלִים.”