“בניגוד לגרוסמן, שלפני ואחרי הפרס היה ונשאר גרוסמן, אני הייתי אמיר גוטפרוינד, איש קבע עם שם מוזר שבקושי שמעו עליו. בעקבות הפרס הספרים שלי הפכו לרבי־מכר, הצלחתי לחדור לרשימות סגורות שמקודם יכולתי לחלום עליהן.”