“מרגע שחפץ זר עבר לרשותה, איבד מאופיו וקִסמו, כמו מגעה הכתימוֹ וביטל בו אותו יסוד מפתה שבגינו נרכש. היא התנסתה בחוויה מתסכלת זו מול מעילים, כובעים, פירות, עפרונות, מחבתות ובקבוקי יין, שכישפו אותה בנוכחותם האדישה כשהוצגו לראווה על מדפים. אך מרגע שחפצים אלו נלכדו בקורי עולמה, הם טומאו. ריחה, הילוכה וחיוכה דבק בהם. די היה שתתלה חולצה חדשה בארון, או תציב על שולחנה ספר שעוד לא הספיקה לקלף מגבו את מדבקת המחיר, כדי שיפוג קסמם." ~ מתוך הנובלה "מינים וזנים”