“ 'גומל נפשו איש חסד' (משלי י"א, י"ז) זה הלל הזקן שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך עמם, אמרו לו תלמידיו ר' להיכן אתה הולך? אמר להם לעשות מצווה, אמרו לו וכי מה מצווה זו? אמר להן לרחוץ בבית המרחץ, אמרו לו וכי זו מצווה היא? אמר להם הן מה אם איקונין של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסיאות מי שנתמנה עליהם הוא מורקן ושוטפן והן מעלין לו מזונות ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי מלכות, אני שנבראתי בצלם ובדמות דכתיב 'כי בצלם אלהים עשה את האדם' (בראשית ב', ו') על אחת כמה וכמה.”