הלל הזקן

“כשמת הספידוהו: הי חסיד הי עניו תלמידו של עזרא.”

“ 'גומל נפשו איש חסד' (משלי י"א, י"ז) זה הלל הזקן שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך עמם, אמרו לו תלמידיו ר' להיכן אתה הולך? אמר להם לעשות מצווה, אמרו לו וכי מה מצווה זו? אמר להן לרחוץ בבית המרחץ, אמרו לו וכי זו מצווה היא? אמר להם הן מה אם איקונין של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסיאות מי שנתמנה עליהם הוא מורקן ושוטפן והן מעלין לו מזונות ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי מלכות, אני שנבראתי בצלם ובדמות דכתיב 'כי בצלם אלהים עשה את האדם' (בראשית ב', ו') על אחת כמה וכמה.”

“לעולם יהיה אדם ענוותן כהלל ואל יהי קפדן כשמאי.”

“נְגַד שְׁמָא, אֲבַד שְׁמֵהּ. וּדְלָא מוֹסִיף, יָסֵיף. וּדְלָא יָלֵיף, קְטָלָא חַיָּב. וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלָף.”

“מרבה בשר – מרבה רמה; מרבה נכסים – מרבה דאגה; מרבה נשים – מרבה כשפים; מרבה שפחות – מרבה זימה; מרבה עבדים – מרבה גזל; מרבה תורה – מרבה חיים; מרבה ישיבה – מרבה חוכמה; מרבה עצה – מרבה תבונה; מרבה צדקה – מרבה שלום. קנה לו דברי תורה – קנה לו חיי העולם הבא.”

“אל תאמר 'לכשאפנה אשנה', שמא לא תפנה.”

“אל תאמין בעצמך עד יום מותך.”

“מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך – זו היא כל התורה כולה, והשאר פירוש לכך." (במקור: "דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור).”

“אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו.”

“אל תפרוש מן הציבור.”

“הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן: אוֹהֵב שָׁלוֹם, וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה.”

“אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָּל הַמַּרְבֶּה בִּסְחוֹרָה מַחְכִּים. וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ.”

“אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי? וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי?”