“השירה של הלפּרין התאפיינה בנימה אירונית חדה, במעברים תמטיים אסוציאטיביים ובחוויות היחיד בכרך האורבני, אולם היא גם כללה עיסוק בחומרים חברתיים ופוליטיים אשר אצלו התערבבו לרוב בחוויות אישיות־ביוגרפיות.”