“הפרסום הוא פחות פקטור. ברור שהוא חלק מהעניין, אבל כמו כל דבר, זה עניין של מינון. אני לא רודפת אחרי ההכרה או מוטרדת מכמה מזהים אותי ברחוב. אני מעדיפה להאמין שיהיה בסדר. גם אם לא אעבוד בתור שחקנית. רציתי ללמוד, ללמוד זה להתפתח. יכול להיות שהלימודים האלה יגרמו לזה שלא תהיה לי יותר עבודה ויכול להיות שעכשיו אני חוזרת לעבוד ואני קצת חכמה יותר ויש לי עוד משהו לתת. אולי. לא יודעת. הכול יכול להשתנות, החודש אני עובדת ואולי עוד חצי שנה אף אחד לא ירצה לשמוע ממני.”