“מלמד שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל. ואנו מתפללים בכל יום 'ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים'. על מי ישרה ה' שכינתו? על העצים ועל האבנים? אם כן תחלה וראש לפדיון נפשנו חייבים אנו להשיב לארצנו שנים ועשרים אלף, כדי שהקב"ה ישרה שכינתו עליהם, ואחר כך יראה סימן טוב לנו ולכל ישראל.”