“מבחינת הרצי"ה, חוגו של הרב טאו וכנראה גם מבחינת רוב תלמידי הישיבה, לא היה ספק רציני בכך שהרב טאו יחליף את הרצי"ה לאחר מותו, וכדבריה של בורגנסקי באמצע שנות השבעים: 'נראה סביר שגם לעתיד לא יתהווה משבר ירושה מאחר והסגן (הרב צבי טאו) זוכה ללגיטימציה בחוג הרמי"ם והאברכים הקרובים לראש הישיבה שהוא גדול למדי ובעל השפעה'.”