“עיתוני ערב הופיעו בצהריים, לפעמים יותר מאוחר, לפעמים יותר מוקדם. לפעמים יותר מפעם ביום. עיתוני בוקר הגיעו עם שחר לדלת המנוי, ועיתוני הערב נמכרו בעיקר בצעקות ברחובות וקצת בקיוסקים. כאשר מצא אדם עניין להגיב על מה שקרא בעיתון, טרח לקחת נייר ועט, לכתוב ולשגר מכתב – עם בול – באמצעות הדואר אל מערכת העיתון. לפעמים היה מגיע בתוך יומיים־שלושה, ואם הוחלט לפרסמו, זה קרה במקרה הטוב שבוע לאחר הפרסום שהדליק את כתיבת המכתב. אבל זה היה עדיין אירוע עבור הכותב. העיתון התייחס אליו בפומבי.”