עידו דיסנצ'יק

“עיתוני ערב הופיעו בצהריים, לפעמים יותר מאוחר, לפעמים יותר מוקדם. לפעמים יותר מפעם ביום. עיתוני בוקר הגיעו עם שחר לדלת המנוי, ועיתוני הערב נמכרו בעיקר בצעקות ברחובות וקצת בקיוסקים. כאשר מצא אדם עניין להגיב על מה שקרא בעיתון, טרח לקחת נייר ועט, לכתוב ולשגר מכתב – עם בול – באמצעות הדואר אל מערכת העיתון. לפעמים היה מגיע בתוך יומיים־שלושה, ואם הוחלט לפרסמו, זה קרה במקרה הטוב שבוע לאחר הפרסום שהדליק את כתיבת המכתב. אבל זה היה עדיין אירוע עבור הכותב. העיתון התייחס אליו בפומבי.”

“אני מאמין שמדינת ישראל צריכה להישען על ארבע רגליים יציבות: ציונות, דמוקרטיה, ממלכתיות וחילוניות. הפרויקט ההיסטורי, שסופו תקומה מדינית ועצמאות בארץ ישראל, היה כמעט בכל משך קיומו פרויקט ציוני, חילוני, סוציאליסטי, דמוקרטי, אירופי (מילה מכובסת לאשכנזי) ואליטיסטי.”

“לא הגענו אל המנוחה והנחלה ואסור להתרווח מול המסך בסיפוק. המלחמה שלנו לא הסתיימה, אם אנחנו רוצים למנוע אסון חמור ולגרום לעוד ועוד שנים טובות.”

“אני עיתונאי (מיל'). סבא שלי היה עיתונאי, אבא שלי היה עיתונאי ואפילו היה עורך 'מעריב', וגם אני עיתונאי (אפשר לומר מיום לידתי).”