“מאוד קשה לי להיפטר מדברים. זה נורא. אני אוגרת המון, ומדי פעם כשאני רואה סרט על מינימליזם אני מחליטה שמחר אזרוק הכול, ולמחרת זה לא קורה. אצלי הכול נוסטלגי ומתחבר לאדם, סיפור או עניין. יש לי חברה סטייליסטית שמדי פעם באה עם שקית זבל, מרוקנת לי חלק גדול מהארון ולוקחת את הבגדים לתרומות. לפעמים, שנה אחרי זה היא מגלה שהחזרתי לארון כמה פריטים שכביכול נפטרתי מהם, ואז היא צורחת עליי. כל ה'שוּק' שאני מקבלת בתקשורת זה בגלל דברים שאני מסרבת לזרוק.”