“זה יכול היה להיות חלום, אבל חתירה זה לא ענף מספיק מפותח בארץ בשביל שיהיה לי מישהו שאוכל לרוץ איתו קדימה עד לפודיום. אני עדיין ממשיכה לחתור ברמה של תחביב. אם אין לי יכולת להשפיע, אז אין לי מה לחפש שם. כל החיים רציתי לעשות משהו שייזכר, רציתי להטביע את חותמי, מה שנקרא, ואז התבגרתי והבנתי שזו לא הדרך היחידה להשפיע על העולם, שיש לי הזדמנות להשפיע גם בהוראה”