“אם היינו מדינה אינטליגנטית, אני הייתי עושה מהפוטנציאל הזה מיליונים. הרי יהודים זה שמאטעס (סמרטוטים). כל השדרה השביעית בניו יורק ('שדרת האופנה') זה עדיין ביידיש. כל מה שהיינו צריכים זה לעלות על פורמט של מדינה נאורה, שיוקר הייצור בה יותר נמוך מזה שכאן – וזה נכון כמעט לכל מדינות אירופה. אני לא משווה אותנו לסין, שהאנשים שם חרוצים והייצור זול. ולא לאיטליה, שיש לה מסורת ארוכה. אני משווה לספרד, ששם המדינה המציאה את עצמה כמעצמת אופנה בהחלטה מושכלת ב־1985. המדינה שמה כסף ותיגמלה את המייד־אין־ספיין.”