“אנחנו מודיעים לאנשים באותו יום אם ההפקה שלהם התקבלה לתיאטרון או לא, עזרנו להפקות לעלות, להגיש את עצמן. אני כל כך נגישה, זה מטורף כמה. אני נלחמת על תקציב לשחקנים, וכשאין זה לא כי אנחנו לוקחים אותו לעצמנו. היותנו חלק מהעירייה גם אומר שאנחנו עוברים ביקורות כל שני וחמישי. אנחנו לא יכולים לבזבז אגורה. שחקנים חשבו שהם רואים את הצדק, רבו איתי על הצגות, ומתוך בורות ותסכול של חוסר משכורת, שהוא תסכול צודק, הם מחו.”