“הספֵרה של היצירות האישיות, באשר עומדת היא על ניסוח, יש בה סיום: הספר שנכתב קיים ועומד, והוא הדין ביצירה חזותית או קולית. ואילו היצירה הקיבוצית – לעולם אין לה סיום, ואם יש לה סיום הרי היא מושא למחקר ואינה עוד עניין להוויה של שותפות ושל ניסוח חיים ממשיים.”