“אף שהעמדות העקרוניות ביחס לשאלות התאולוגיות שעמדו על הפרק היו מגוונות ומורכבות, נחלקה האליטה היהודית במערב אירופה לשני מחנות משני עברי המתרס – מחנה המבקרים של משנת הרמב"ם (ה'אנטי-מיימונים') מזה, ומחנה המגוננים עליה (ה'מיימונים') מזה. רמב"ן, כמנהיג שזכה להערכה של הניצים משני צידי המתרס, נדרש לומר את דברו ופעל לשיכוך אש המחלוקת ולמזעור נזקיה.”