“אסקילדסן – ובעיני זה סוד כוחו – פשוט מציב את הקוראים כעדים יחידים לשיח של אדם עם עצמו, אדם שאינו מנסה לשאת חן בעיני איש ואינו חש צורך להסביר את עצמו, את פעולותיו ואת רגשותיו.”