של אסקילדסן

“התבוננות על הזקנה מתוך עצמה ומן הצד בו זמנית, בצלילות שכלית ורגשית, נטולת נוסטלגיה או חרטה.”

“אסקילדסן – ובעיני זה סוד כוחו – פשוט מציב את הקוראים כעדים יחידים לשיח של אדם עם עצמו, אדם שאינו מנסה לשאת חן בעיני איש ואינו חש צורך להסביר את עצמו, את פעולותיו ואת רגשותיו.”

“מיומן בעיצוב המציאות בדרך מינימליסטית.”

“החושך נועד לתוכניות, האור — לרפיסוּת.". מתוך הסיפור "הבית האדום”

“לא עשיתי משהו שאני מתחרט עליו, הדברים היחידים שאני מתחרט עליהם הם אלה שלא עשיתי. מתוך הסיפור "הלילה של מרדון”

“לעיתים קרובות פחדנות מונעת ממך לפעול בפזיזות; לא בכדי לעיתים קרובות מייחסים לפחדנים תבונה רבה.". מתוך הסיפור "דלי של זמן”

“חשוב לא להציב לך יעדים ברורים מדי, כך אתה מתגונן מפני תבוסה.". מתוך הסיפור "דלי של זמן”

“בסופו של דבר כולנו מפסידים, ניצחונות זמניים הם הפסדים דחויים,". מתוך הסיפור "פגישה”

“נשארתי לעמוד דקה והאזנתי לקולו הרך של הגשם. אולי זו הייתה הסיבה, הגשם הרך, והשקט, כך או כך, קרה מה שקורה לפעמים: ריקנות גדולה סוגרת עליך, כאילו חוסר המשמעות של ההוויה עצמה מזדחל לתוכך ונפרש לכל עבר כמו נוף עירום אינסופי.”

“הוא הבחין באשתו נשענת על אדן החלון. הוא העמיד פנים שלא ראה אותה. אבל היא לא עשתה לי שום דבר רע, חשב. הלוואי שלא תקרא לי.”

“וכשאשתו שאלה מכיסאה בעומק החדר דבר מה שלא דרש ממנו יותר מתשובה של כן או לא, הוא לא ענה. כעבור רגע ממושך היא שאלה אותו מדוע אינו עונה. הוא לא ענה, הוא היה מדרכה שוממת.”

“העולם כבר לא מה שהיה. עכשיו, למשל, לוקח יותר זמן לחיות. אני בן הרבה למעלה משמונים, זה מעט מדי. אני בריא מדי, אפילו שכבר אין לי סיבה מיוחדת להיות בריא. אבל החיים מסרבים להרפות ממני. מי שאין לו בשביל מה לחיות, גם אין לו בשביל מה למות. אולי זאת הסיבה.”

“ 'אני נעשה יותר ויותר בודד עם כל אדם שאני פוגש'. זה לא היה דבר נחמד במיוחד לומר, אבל העמדתי פנים שלא נפגעתי. 'כן', אמרתי, 'ככה זה'. הבנתי שאם לא אזדרז להגיד שלום הוא יקדים אותי, ואני לא הזדרזתי מספיק והוא דווקא כן.”

“מדי שעה בכל יום העולם נפטר מאלפי שוטים. תחשוב על זה, חשבת פעם כמה טיפשות מרוכזת נעלמת במהלך יממה? כל המוחות שמפסיקים לפעול, כי הרי בתוכם נמצאת הטיפשות.”

“לא היה לו נוח בחברתי. או ליתר דיוק, לא היה לו נוח עם עצמו בחברתי. אני חושב שמשהו העיק על מצפונו, על כל פנים מצפונו לא היה שקט.”

“כשאשתי הייתה בחיים, חשבתי שכשתמות יהיה לי יותר מקום. רק תחשוב על כל התחתונים והגופיות שלה.”

“זו הייתה הבת שלי. אני יודע שבכל דבר יש היגיון מובנה משלו, אבל לא תמיד קל להבחין בו.”

“אתה אף פעם לא זקן מכדי לא לאבד תקווה.”

“המטרה שלי בספרות שלי, שיהיה כתוב מה שצריך. לא יותר ולא פחות. אבל זה דבר שנכון לכל צורת אמנות... בציור הצבעים צריכים להיות במקום הנכון, השתיקות והמעברים – כך גם בכתיבה.”

“באופן טבעי אני כותב בשביל אחרים, אבל בעיקר בשביל עצמי.”