“בטח שהיה שווה. יש לי תחושה של בעל הון. אני יודע שלא כל הזמנים שווים. כשהייתי בן עשרה וחיכיתי להצגה חדשה של נסים אלוני, או לתקליט חדש של הביטלס, או לסרטים חדשים של פליני וטריפו, חשבתי שכל עשור יזמן לי התרגשויות כאלה, וזה לא קרה. אובייקטיבית זה לא קרה. בכל מאה יש תקופות של פריחה תרבותית ויש תקופות של דעיכה או דשדוש במקום.”