“לא רק רגעי האש, לא רק רגעי הפחד והניצחון על הפחד, לא רק רגעי המתח והפעולה, הם שקובעים את המהות הזאת. בצדם מצויים אלפי רגעים אחרים, רגעים ריקים, של ישיבה בצוותא אי שם באחד מנופי הארץ, רגעי שמירה או מארב ארוכים, רגעי קימה עם שחר, או מדורה בלילה, רגעי שיחות הנפש, רגעי הגעגועים המשותפים הביתה, למשפחות, רגעי ההליכה בבוסתן או על הרכס, רגעי הכנת הארוחה, ניקוי הנשק ועוד. מי שעבר את זה, שחי את זה, לא ישכח. החברות הצומחת מן היחד הזה אינה דומה לחברויות אחרות.”