“הנוער היהודי מתעורר משאננותו. מעט־מעט נוצרת ההגנה העצמית ובני הנעורים נתפסים לרעיון הציונות בהשפעת הסטודנטים, שלמדו בחרקוב, קייב ואודסה, שם פעלו ראשי התנועה הציונית ברוסיה. בפולטבה, כבמרכזים אחרים ש'בתחום־היישוב', קמות קבוצות נוער החותרות לציונות סוציאליסטית והמבקשות דרכים להצלת היהודים מהרדיפות הגוברות של משטר הצאר. מתחילה הגירת המוני יהודים מרוסיה, בעיקר לאמריקה הצפונית. בפולטבה כמעט אין משפחה, שלא שלחה לאמריקה את אחד הבנים או הבנות. ויש משפחות שלמות המהגרות לארצות הברית.”