“בחרתי לא לומר יותר. זה קרה כשרפי היה חצי שנה באוניברסיטה בארצות הברית. נשארתי עם שני תינוקות בבית, הרגשתי בודדה ומבוהלת. בשיר הייתה ביקורת על הבועה התל־אביבית הנהנתנית, על הניכור והניתוק בין החיים בעיר הגדולה והחיים שנמצאים במרחק נגיעה ממנה. השיר נכתב ב־1989, עברו קרוב ל־30 שנה, את קולטת? 30 שנה, ובאמת אני לא מרגישה שהשתנה משהו!”