“הוך, יה-דן, דן, דן דן! וֵוינָּאק, יָה דן! איפה אתה?! בגן עדן אתה יושב ואוכל את שור הבר.שיהיה לך לבריאות, אבל תשאיר משהו לצדיקים, אינאעל-אללה-טבַּאעַאַכּ! איך נכנסת אתה לגן עדן?!באמת לא מבין איך נכנסת. אבל אם אתה שם, יה-דן, ואם אתה רוצה שנתראה אי פעם, תבקש מהרהעברה לגיהנום. אל תחשוב שנפטרת מאתנו ככה. וואללה נבוא אליך כולנו. תראה-נבוא. ראס-בין-עינאכנבוא. ועכשיו שלום חָבּיבּי, תנוח בשלום.”