דן בן אמוץ

“ספריות ההשאלה שודדות בעזרתך את פרי עמלם של סופרים ומו"לים.”

“להוריד את הארון...לסגור את המגירה....לכסות, לכסות ! תעבוד שם יה-יענק'ל,זה לא בית קברות של ההסתדרות.תכסה, תכסה אינעל-דיָינתָּאכּ. הוך, השם נתן, השם לקח. ברוך השם. אני גמרתי.”

“הוך, יה-דן, דן, דן דן! וֵוינָּאק, יָה דן! איפה אתה?! בגן עדן אתה יושב ואוכל את שור הבר.שיהיה לך לבריאות, אבל תשאיר משהו לצדיקים, אינאעל-אללה-טבַּאעַאַכּ! איך נכנסת אתה לגן עדן?!באמת לא מבין איך נכנסת. אבל אם אתה שם, יה-דן, ואם אתה רוצה שנתראה אי פעם, תבקש מהרהעברה לגיהנום. אל תחשוב שנפטרת מאתנו ככה. וואללה נבוא אליך כולנו. תראה-נבוא. ראס-בין-עינאכנבוא. ועכשיו שלום חָבּיבּי, תנוח בשלום.”

“היה נחמד, ימח שמו.”

“השאיר אישה עם שלושה ילדים. את מי היא תפרנס עכשיו?”

“דו, דן, דן, איך הלכת מאיתנו?”

“הלוואי ותבלע 10 כדורי מרץ ו־10 כדורי שינה, ותצטרך 10 כדורי פאלגין להפסיק את המלחמה הפנימית.”

“הלוואי וכולם יהיו בריאים.”

“הלוואי שתצמח לך אוזן במצח כמו בציורים שלך.”

“תלך מפה לפני שאני מורח אותך לתוך ציור קיר.”

“הלוואי שתקבל שיכון בחיפה ותצטרך כל ימיך לצייר פורטרטים של אבא חושי.”

“הלוואי שתמות מרעב כל ימי חייך, ורק אחרי מותך ידעו כולם איזה מן גרופמן היית.”

“הלוואי שתזכה בפרס רמת גן.”

“משורר מפלגה אני בז לך.”

“הלוואי שיעשו לך שלייף סופאפים במעיים.”

“הלוואי שתרדם בקאסטל ותתעורר בהדסה.”

“שמונים אחוזים של הכוחות הנפשיים מתרכזים במאמץ לדכא את החוויות ולדחוק אותן כדי שלא יתפרצו ויכאיבו עוד.”

“אני חובש לא רע, אני חושב, ואני די גאה בזה. אפילו אם הייתי מציל רק אדם אחד הייתה לי הצדקה להרגשה הזאת, ואני הצלתי הרבה יותר מאחד.”

“כתבתי על איזה שמיים מעוננים, על איזה מועקה לפנות ערב, על בדידות נוראה בפלוגה של מיליון בודדים ועל געגועים מטורפים אליה באוהל ציידים על הגג.”

“הטירונות הייתה קריעה נוראית. התקופה הכי מבזה שעברתי בצבא. רוב הזמן הרגשתי כמו איזה כלב מושתן שלא נותנים לו להיכנס הביתה. כלב, שכל מי שעובר על ידו בועט בו, זורק עליו אבנים ושופך עליו מים, ובכל זאת מצפים ממנו שישמור על הבית ויפחיד את הגנבים.”